עודד שחר על שלי בראיון ראשון אחרי הבחירות: "יש כאן בכל זאת פוליטיקה חדשה. קוראים לה: שלי יחימוביץ'. היא באה עם תפיסת עולם שאפשר לתמוך בה, אפשר לחלוק עליה, אבל היא נאבקת עליה ללא פשרות. בחריצות אין קץ, בעיקשות, בהתלהבות. זאת הדרך שלה"

27 בפברואר, 2013
האזינו:

הראיון באודיו בתחתית הטקסט

שלי: "אנחנו יכולים לספוג בסבלנות את הכמה שבועות האלה, להפשיל שרוולים, ולצאת לעבודה אמיתית, מלאת תוכן, שהיא לא בזבוז אנרגיה על ספינים, כדרורים, המצאות ותככים למיניהם. אנחנו לא מדברים על תיקים. אנחנו מדברים על האופן בו צריכה להיראות החברה הישראלית".

על תוצאות הבחירות: "אני לא מתווכחת עם ההחלטה של הבוחר. מכבדת אותה, מקבלת אותה. זאת אגב אחת מהסיבות שבגללן אנחנו צריכים להנהיג את האופוזיציה. ברור שהייתי מעדיפה עשרים מנדטים על פני חמישה עשר אבל בכל זאת, עודד, מדובר על הישג מאוד משמעותי למפלגת העבודה. שניכם זוכרים שבעצם היא חדלה מלהתקיים והיום יש לה חיים תוססים, אידאולוגים, דמוקרטים. קיבלנו 100 אלף קולות יותר מאשר בבחירות הקודמות ואין ספק שאנחנו לא מפלגת אווירה וטרנד. אנחנו יצרנו את סדר היום שהביא לתוצאות הבחירות. נכון שלא קצרנו את כל פירותיו ומכאן בנחישות אנחנו יכולים רק לעלות, בעיקר משום שנוספה לנו כמות אדירה של מצביעים צעירים – זה דבר שלא קרה עשור שלם במפלגת העבודה - וגם יש לנו נבחרת נהדרת של ח"כים שתאבים לעבוד ויודעים לעבוד ולסקרים היום, עודד, אין שום משמעות. ואכן אגב יש כאן עניין של בחירה. אנחנו לא קיימים בימים האלה בשיח הציבורי הקואליציוני – פשוט משום שאנחנו לא שם – זה מתוך בחירה. אנחנו יכולים לספוג בסבלנות את הכמה שבועות האלה, להפשיל שרוולים, ולצאת לעבודה אמיתית אמיתית, מלאת תוכן שהיא לא בזבוז אנרגיה על ספינים, כדרורים, המצאות ותככים למיניהם."


על המחלוקות עם נתניהו: "אנחנו לא מדברים על תיקים. אנחנו מדברים על מדיניות ועל דרך ועל האופן שבו צריכה להראות החברה הישראלית. עכשיו שווה בנפשך שאני שרת אוצר, ואני שרת האוצר שאמורה להיות התליין והמוציא לפועל של גזרות נתניהו ואני זו שעומדת על דוכן הכנסת ומסבירה לכנסת מדוע לקצץ בבסיס התקציב, ברווחה בבריאות, בחינוך בבטחון הפנים 21 מיליארד שקלים או עשרה מיליארד שקלים ולהקטין או לצמצם עוד יותר את השירותים החברתיים. זה הדבר המקיוואליסטי ביותר שאפשר לעלות על הדעת".


על דרכו של נתניהו: "נתניהו מאמין בצנע. הוא מאמין במשטר צנע והכבדת העול על העניים ומעמד הביניים. אנחנו אומרים – להיפך. מעמד הביניים הוא מנוע הצמיחה. ככל שההכנסה שלו תגדל והוא ישגשג והוא גם יקנה יותר, ככה הצמיחה תעלה. ההשקעה במעמד הביניים היא גם כלכלית וגם מוסרית וגם לאומית. ההשקעה בעסקים הקטנים היא השקעה שהיא חיונית למדינת ישראל... נתניהו חסיד הקטנת המדינה. חסיד הקטנת המדינה עד כדיי כך שכבר אמרתי, היום אנחנו במקום האחרון מכל מדינות המערב המפותחות בהשתתפות של המדינה בצרכים הבסיסיים של האזרחים שלה. בגלל זה אנשים צריכים לשלם מכספם על החינוך של ילדיהם. בגלל זה אנשים צריכים לשלם מכספם על בריאות. בגלל זה הנטו שלהם נשחק ובגלל זה כושר הקניה שלהם נשחק. נתניהו רוצה outsourcing של כל שירות המדינה. הוא רוצה עוד ועוד עובדי קבלן. אנחנו אומרים: לא רק הפסקת ההפרטות של השירותים החברתיים ושל התשתיות – אלא בדיוק ההיפך: קליטת העובדים הסוציאלים שהיום הם עובדי קבלן. קליטת מורי הקבלן. קליטת אחיות בריאות התלמיד לתוך שירות המדינה. יש כאן היפוך מוחלט של מגמות. הוא רוצה שכל עובדי מדינת ישראל יהיו עובדי קבלן. אנחנו אומרים: קץ להעסקה באמצעות עובדי קבלן או לפחות צמצום שלה במימדים מאוד מאוד משמעותיים. רוצה עוד דוגמא? נתניהו עושה הכל כדיי שהתאגידים הגדולים והעשירים ביותר לא ישלמו מס. הוא רואה את מעמד הביניים ככספומט בלתי נדלה למימון השגיאות הכלכליות שלו. אנחנו אומרים ההיפך, בלי לגמגם: לגבות מס אמת מהחברות הרווחיות ביותר. האם זה סביר שחברת טבע – שהיא חברה נפלאה והעובדים בה גם מאוגדים – תשלם 0.3 אחוזים מס חברות למדינה בשעה שבעלי המכולת שליד הבית שלי, אבי ואורן, משלמים 25% מס? איזה הגיון יש בזה, הרי זה ריקון ודלדול קופת המדינה... "


"אני מניחה שגם אתה קורא את הדוחות של חברות הדירוג, אני מידי פעם קוראת אותם. באופן קבוע, תמיד מופיע שם סעיף, שהדירוג שלנו היה יכול להיות הרבה יותר גבוה אם היינו מראים נכונות לתהליך מדיני. הם גם נורא עדינים במילים שלהם: "נכונות", "מגמה". כלומר, הצלתה של מדינת ישראל, החזרת מעמד הביניים למקום נורמלי, הפסקת התופעה הנתעבת של עובדי קבלן, הפסקת מתן הפטורים חסרי האחריות לחברות העמידות ביותר... כל התכנית הזאת זקוקה בצדה כאוויר לנשימה – ולא רק מהסיבה הזאת אבל גם מהסיבה הזאת – לתהליך שלום אמיתי. לא "דיגמון" תהליך שלום כפי שנתניהו מתכוון לעשות לטובת אובאמה, אלא ממש צעדים עם אבני דרך, עם קו גמר, עם נכונות אמיתית. הדבר הזה ישפר את מצבנו במשפחת העמים באופן כזה שגם ישפר את דירוג האשראי שלנו. לכן מדובר פה בתכנית שהיא מאוד רחבה, היא משנה את החיים במדינת ישראל, היא מתייחסת לאזרחי ישראל סוף סוף ולא רואה אותם מתוך תמונת לווין. שני הקצוות האלה של התפיסה של מהי מדינה, מהי החברה הישראלית, מהו בנאדם נורמלי במדינה שמגיעים לו חיים הוגנים, שתי התפיסות האלה לא נפגשות תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו. זה אידיאולוגי, זה עקרוני, זה על מדיניות, זה לא על תיקים, זה לא על פסילות אישיות."


על דרכה של מפלגת העבודה: "מפלגת העבודה היא לא מפלגת שמאל. מפלגת העבודה היא מפלגה מרכזית, שוחרת שלום, סוציאל דמוקרטית, מאמינה בשלטון החוק. יש לה סדר יום מאוד מגובש בכל הדברים שקשורים לזירות חיינו. המצע שלנו מבטא בצורה הכי צלולה וברורה את כל הרוחב של החברה הישראלית. את יחסינו לדת, את יחסינו לקהילה ההומו-לסבית, את יחסינו לתהליך המדיני, את יחסינו לאדם העובד במדינת ישראל. אנחנו המפלגה שמבטאה את הזרם הציוני המרכזי השפוי של מדינת ישראל. וככה גם נמשיך להיות. זאת לא טעות, זאת לא שגיאה."


על האפשרות לחבירה לממשלה בהסכם שלום עתידי: "אני כן רוצה למקד לכם משהו יותר קונקרטי ואני כן מוכנה גם לומר משהו שעלה בשיחות עם ראש הממשלה שדיבר על תהליך מדיני. קודם כל הבטחתי לו שמפלגת העבודה תתמוך בכל פעימה של התקדמות בתהליך המדיני אם היא תתרחש - מהאופוזיציה, הדבר הזה אפשרי. ואף אמרתי לו שאם הוא יהיה על סף חתימתו של הסכם שלום או אפילו הסדר ביניים מאוד דרמטי, כי אז ביום הזה ולא ביום של הדיבורים והנאומים וה"דיגמון" כמו שאמרתי, כי אז ביום הזה שבו הוא יהיה ערב חתימת הסכם שהוא הסכם דרמטי והיסטורי, מפלגת העבודה תשקול מחדש כניסה לממשלה. ואתה יודע מה? אני אפילו מתפללת ומייחלת שהיום הזה יגיע."


על שבע השנים האחרונות: "אני מרגישה שקרה לי דבר שלא מזדמן להרבה אנשים – לעשות ולפעול לטובת משהו שאני מאמינה בו. לעשות את הפרקטיקה של האמונה שלי. וזאת זכות מאוד גדולה. הרבה פעמים אומרים לי, את עובדת נורא קשה. אני אומרת לא. עובדת במפעל פרי הגליל שעומדת על הרגליים עד גיל הפנסיה ומרוויחה שכר מינימום במקרה הטוב, עובדת בעמידה בחום מהביל ומכניסה תירס לקופסאות עובדת הרבה הרבה יותר קשה ממני. וגם המנקות בכנסת עובדות הרבה יותר קשה ממני. לכן אני מרגישה שבורכתי ושניתנה לי הזדמנות מדהימה. וגם, אני מסתכלת אחורה אל שבע השנים האלה, בשבע השנים האלה החברה הישראלית עשתה כברת דרך עצומה מבחינת התודעה של צדק חברתי, של חיים הגונים. השיח החברתי-כלכלי הפך להיות השיחה המרכזי במדינה. השיח המוסרי... גדל כאן דור מדהים, שזה באמת לפעמים מעלה דמעות בעיניי, דור מדהים שהוא סוג של היפוך לבני הדור שלי, שרובם הלכו לעשות לביתם והתעסקו בעצמם ולא עניין אותם מה שקורה מסביב. יש כאן דור חדש עצום שהוא אידיאולוגי ואיכפת לו מהחברה הישראלית והוא מוכן למסור את נפשו ולהקדיש את חייו לשינוי פני החברה. קורים כאן דברים נהדרים בחברה שלנו. צריך סבלנות, ארך רוח, דבקות במטרה – ואני בטוחה שהטוב ינצח".