שלי על גל התקיפות האחרון על רקע גזעני: זו תופעה שאנחנו לא יכולים לסבול במדינה מתוקנת.

4 במרץ, 2013

עובד במקום עבודתו, נוסעת ברכבת הקלה, עובר אורח בטיילת- כולם הותקפו בשבוע האחרון במעשי אלימות קשה על רקע גזעני, רק משום הם ערבים.
זו תופעה שאנחנו לא יכולים לסבול במדינה מתוקנת.
רבים חושבים שהמונח סוציאל דמוקרטיה מתייחס למשמעויות כלכליות, אך הסוגיות הכלכליות הן רק נגזרות וכלים למימוש מערכת ערכים שבמרכזה עומד שוויון ערך האדם.
דמיינו את התחושה הקשה של פגיעה בגופך במדינה שלך, בה אתה חי, בגלל מוצאך, או דתך, או הלאום שלך.
את חוסר הביטחון של אדם שמא יפגע בחיי היומיום שלו, בפעולות יומיומיות על לא עוול בכפו. זו תחושה שאסור שאזרח/ שוהה במדינה יחווה.
פעם זה היה כלפינו כיהודים, הפעם זה ערבי, פעם אחרת כלפי העובדים הזרים, כלפי אתיופים, או רוסים, או מזרחיים. פעם זה עליו ומחר זה עליי, עלינו.
תופעה זו היא תוצאה נוספת מיני רבות של התפוררות ערכית. התפוררות הסולידריות. התפוררות היכולת שלנו לראות איש ברעהו שותפים לאותה חברה, ולא אויבים המסכנים אחד את השני. תוצאה של התפיסה שהורגלנו לחשוב בה מגזר נגד מגזר, או אני או אתה, אין מקום לכולנו, אחד על חשבון השני.
בטווח הקצר צריך כמובן לפעול ביד קשה נגד התופעה. אבל מנגנוני המשטרה ומערכת המשפט לא יוכלו לה בלי טיפול עומק שמתחיל בשינוי תפיסתי, ערכי בו יש מקום לכולנו.