הצעת חוק גילוי עניינים של נבחרי ציבור, התשע"ג-2013

17 במרץ, 2013
מספר פנימי: 
הכנסת התשע-עשרה
 
יוזמים:           חברת הכנסת
 
הצעת חוק גילויי עניינים של נבחרי ציבור, התשע"ג–2013
מטרה 1. חוק זה נועד להסדיר גילוי בפני הציבור של ענייניהם של נבחרי ציבור ושל מועמדים לכהונה כנבחרי ציבור, לשם מניעתו וחשיפתו של חשש לניגוד עניינים.
הגדרות 2. בחוק זה –
"מבקר המדינה" – לרבות אדם שהסמיך מבקר המדינה לאותו עניין;
"מדווח" – אדם המחויב בהגשת דוח גילוי לפי חוק זה, בין אם הוא ממלא הוראות חוק זה ובין אם לאו.
 
פרק א': החייבים בדיווח
דוח גילוי של מועמד לתפקיד כנבחר ציבור או כשר שאינו מבין חברי הכנסת 3. (א) כל מועמד לכנסת למעט חבר כנסת מכהן וכל מועמד לחבר מועצת רשות מקומית למעט חבר מועצה מכהן, יגיש, בתוך שלושה ימים מהגשת רשימת המועמדים שבה הוא מופיע, דוח גילוי לפי פרק ב' המעיד על המצב בחמש השנים הקודמות ובשנה הנוכחית עד מועד הגשת דוח הגילוי.
(ב) כל מועמד להיות שר שאינו מבין חברי הכנסת, כאמור בסעיף 5(ב) לחוק-יסוד: הממשלה , יגיש דוח גילוי לפי פרק ב' המעיד על המצב בחמש השנים הקודמות ובשנה הנוכחית עד מועד הגשת דוח הגילוי, וזאת אף אם במועד להגשת הדוח הוא כבר נהיה שר; המועד להגשת הדוח הוא בתוך שלושים ימים מהודעה לנשיא המדינה או ליושב ראש הכנסת לפי סעיף 13 לחוק-יסוד: הממשלה, על הרכבה של ממשלה שבו נכלל המועמד, ואם מדובר במועמד להיות שר המצורף לממשלה לאחר כינונה – בתוך שלושים ימים מהעלאת מינויו כשר על סדר היום של הממשלה לראשונה או מיום מינויו כשר, לפי המוקדם. 
דוח גילוי שנתי 4. כל אדם אשר מכהן או כיהן כחבר כנסת, כשר שאינו מבין חברי הכנסת או חבר מועצת רשות מקומית, יגיש, עבור כל שנה שבה כיהן, דוח גילוי לפי פרק ב', המעיד על המצב באותה שנה עד ליום האחרון של אותה שנה או עד ליום האחרון של הכהונה, לפי המוקדם, וזאת עד ה-15 במאי של השנה שלאחריה.
דוח גילוי לאחר השעיה 5. כל אדם אשר חוזר למלא את כהונתו כחבר כנסת, כשר שאינו מבין חברי הכנסת או כחבר מועצת רשות מקומית לאחר השעיה ממנה או לאחר שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, יגיש, בתוך 30 ימים, דוח גילוי לפי פרק ב', המעיד על המצב מאז דוח הגילוי הקודם שהיה עליו להגיש לגבי אותה כהונה.
ארכה 6. מבקר המדינה רשאי להאריך את המועדים להגשת דוחות הגילוי לפי סעיפים 4 ו-5, מנימוקים שיפורסמו באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה.
 
פרק ב': דוח גילוי
דוחות הגילוי 7. דוח גילוי יהיה תצהיר, הערוך לפי התוספת.
 
פרק ג': הגשת דוחות גילוי
הגשת דוחות גילוי 8. (א) דוחות גילוי לפי חוק זה יוגשו למבקר המדינה, ומבקר המדינה ירשום את מועדי הגשתם.
(ב) דוחות גילוי לפי חוק זה יועמדו לעיון הציבור לפי חוק זה.
(ג) מבקר המדינה יודיע ליועץ המשפטי לממשלה ולמדווח אם חלף המועד להגשת דוח גילוי לפי סעיף 4 או 5 ודוח הגילוי כאמור לא הוגש, וכן יפרסם זאת באתר האינטרנט של מבקר המדינה.
(ד) עלה חשש כי מידע בדוח גילוי אינו נכון או אינו מלא, יודיע מבקר המדינה ליועץ המשפטי לממשלה על כך; כן יפרסם זאת באתר האינטרנט של מבקר המדינה.
(ה) אדם החייב להגיש דוח גילוי לפי חוק זה, אשר נמנע ביודעין מלהגיש את דוח הגילוי, דינו – מאסר שלוש שנים. 
(ו) המגיש, ביודעין, דוח גילוי לפי חוק זה הכולל מידע שאינו נכון או אינו מלא , דינו – מאסר שלוש שנים. 
(ז) המועמדות והכהונה של ממלא דוח גילוי פוקעות עם חלוף המועד להגשת דוח הגילוי, אם דוח הגילוי לא הוגש עד לאותו מועד.
(ח) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מכל תוצאה משפטית נוספת של המעשים והמחדלים המפורטים בו.
 
פרק ד': עיון הציבור בדוחות גילוי
העמדת דוחות גילוי לעיון הציבור 9. מבקר המדינה יעמיד את דוחות הגילוי לפי חוק זה לעיון הציבור בהתאם לסעיף 10.
עיון וצילום 10. מבקר המדינה יאפשר לכל אזרח או תושב ישראל המבקש זאת, לעיין בדוח גילוי לפי חוק זה ללא תשלום; כן יספק מבקר המדינה העתק של דוח גילוי לכל אזרח או תושב ישראל המבקש זאת, תמורת עלות צילומו. 
בקשה 11. למרות האמור בסעיפים 10 ו-11, דוח לפי חוק זה לא יועמד לעיונו של אדם והעתק דוח גילוי לפי חוק זה לא יסופק לאדם, אלא אם כן הגיש בקשה בכתב המציינת –
(1) את שמו, את עיסוקו ואת כתובתו;
(2) את השם והכתובת של כל אדם אחר שבעבורו מתבקש העיון או ההעתק;
(3) כי המבקש מודע לאיסורים בדבר השגת דוחות גילוי ושימוש בדוח גילוי כאמור בסעיף 12;
(4) כל בקשה לפי סעיף זה תעמוד לעיון הציבור, כאמור בסעיפים 9 ו-10 בשינויים המחויבים, במהלך התקופה שבה הדוח נשוא הבקשה שמור כאמור בסעיף 13.
מטרות אסורות 12. (א) אסור לאדם להשיג דוח גילוי או להשתמש בדוח –
(1) למטרה בלתי חוקית;
(2) לכל מטרה מסחרית, למעט פרסום לציבור לשם יידוע הציבור או דיון ציבורי;
(3) לקביעת דירוג אשראי של אדם או זכאותו לאשראי;
(4) לשימוש כדי להתרים כספים, במישרין או בעקיפין, לכל מטרה פוליטית, מטרת צדקה או מטרה אחרת, מהאנשים והגופים המצוינים בדוח גילוי.
(ב) העושה ביודעין שימוש בדוח גילוי בניגוד לסעיף זה, דינו – מאסר שנה וקנס בסך 25,000 שקלים חדשים, וזאת בלי לגרוע מכל תוצאה משפטית אחרת הנובעת מהמעשה.
שמירת דוחות גילוי 13. המבקר ישמור כל דוח גילוי לפי חוק זה, שהוגש לו, למשך שבע שנים, שבמהלכן יועמד לעיון הציבור בהתאם לפרק זה. לאחר חלוף שבע שנים, ישמיד המבקר את דוח הגילוי, אלא אם כן דוח הגילוי נדרש לשם חקירה אשר מתנהלת באותה עת.
 
פרק ה': בחינת דוחות הגילוי
בחינת דוחות הגילוי 14. (א) מבקר המדינה יבחן כל דוח גילוי המוגש לו לפי סעיפים 3(ב), 4 או 5, בתוך שישים ימים מהגשתו.
(ב) מבקר המדינה יבחן כל דוח גילוי המוגש לו לפי סעיף 3(א) בתוך חמישה ימים מהגשתו.
אישור דוח גילוי 15. סבר המבקר כי דוח גילוי עומד בדרישות חוק זה, ירשום זאת ויודיע למדווח על כך בכתב עד המועד הרלוונטי לפי סעיף 14.
השלמת דוח גילוי 16. החליט מבקר המדינה כי דוח גילוי לפי חוק זה דרוש השלמה, יודיע לממלא דוח הגילוי איזה מידע דרוש והמועד להגשתו; בעניין דוח גילוי לפי סעיף 3(א), יקבע מבקר המדינה את המועד כך שיאפשר לציבור לעיין במידע החדש ולשקול אותו לפני הבחירות.
החלטה בדבר ניגוד עניינים 17. (א) ראה מבקר המדינה כי דוח גילוי שהוגש לפי חוק זה מעלה לכאורה חשש לניגוד עניינים, יודיע למדווח על כך, ולאחר מתן זכות שימוע, ייתן החלטה אם קיים חשש לניגוד עניינים אם לאו. 
(ב) החליט מבקר המדינה כי קיים חשש לניגוד עניינים, יקבע ויודיע למדווח אלו צעדים מצד המדווח יסירו את ניגוד העניינים, לרבות:
(1) מכירת נכס;
(2) השבת כסף או נכס;
(3) הקמת נאמנות עיוורת, בתנאים שיקבע;
(4) בקשה להעברה לתפקיד אחר, הגבלת סמכויות, או התפטרות.
(ג) החלטה לפי סעיף זה תפורסם באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה במשך שבע שנים.
(ד) החלטה לפי סעיף זה תקים חזקה בהליך משפטי שהעובדות בה נכונות, למעט בהליך משפטי בעניין תקיפת ההחלטה עצמה.
(ה) על אף כל דין, מדווח שניתנה בעניינו החלטה לפי סעיף זה, וכל מדווח לפי חוק זה שהנסיבות העובדתיות המהותיות שבהן הוא מצוי זהות לנסיבות העובדתיות המהותיות נושא החלטה כאמור, אשר פועל בתום לב בהתאם להוראות החלטה, לא ייחשב, לעניין אותה פעולה, כמי שיש חשש לניגוד עניינים לגביו.
 
פרק ו': הוראות שונות
תיקון חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם 18. בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951 , סעיף 13ב – בטל.
ביטול חוק ראש הרשות המקומית וסגניו (הצהרת הון) 19. חוק ראש הרשות המקומית וסגניו (הצהרת הון), התשנ"ד–1993  – בטל.
תיקון חוק הבחירות לכנסת 20. בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 , בסעיף 58 –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "מחיקת מועמד בגין רישום ביותר מרשימה אחת או בגין אי הגשת דוח גילוי";
(2) האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: 
"(ב) מועמד שלא הציג לוועדה המרכזית אישור בכתב ממשרד מבקר המדינה על כך שהגיש דוח גילוי כדין בהתאם לסעיף 3 או דוח הגילוי השנתי האחרון כדין לפי סעיף 4 לחוק גילוי עניינים של נבחרי ציבור, התשע"ג–2013, תמחק הוועדה המרכזית את שמו מרשימות המועמדים."
תיקון חוק הרשויות המקומיות (בחירות) 21. בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965 , בסעיף 37 –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "מחיקת מועמד בגין רישום ביותר מרשימה אחת או בגין אי הגשת דוח גילוי";
(2) האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: 
"(ב) מועמד שלא הציג למנהל הבחירות אישור בכתב ממשרד מבקר המדינה על כך שהגיש דוח גילוי כדין בהתאם לסעיף 3 או דוח הגילוי השנתי האחרון כדין לפי סעיף 4 לחוק גילוי עניינים של נבחרי ציבור, התשע"ג–2013, ימחק מנהל הבחירות  את שמו מרשימות המועמדים."
הוצאת צווים 22. שר הפנים יוציא צווים לשם החלה אחידה ומלאה של הוראות חוק זה ברשויות המקומיות, בתוך 30 ימים מיום פרסומו.
תיקון החלטות 23. הממשלה תתקן כל כלל או החלטת ממשלה הנוגעים בדבר לשם החלה ויישום אחידים ומלאים של הוראות חוק זה ושל ההסדרים הקבועים בו, בתוך 30 ימים מיום פרסומו.
 
תוספת
 
מדינת ישראל
משרד מבקר המדינה
כל מקום בו הנוסח בלשון זכר, 
הכוונה גם ללשון נקבה וההיפך
 
דוח גילוי עניינים
לפי חוק גילוי עניינים של נבחרי ציבור, התשע"ג–2013
 
דוח זה מוגש בהתאם לסעיף 3 / 4 / 5 לחוק (הקף בעיגול את החלופה הרלוונטית).
 
אני, ___________ ת"ז __________ לאחר שהוזהרתי כי עלי להצהיר אמת וכי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר בזאת כדלקמן:
 
1. לעניין תצהירי זה "קרוב משפחה" משמעו– בן זוג, ידוע בציבור, ארוס, הורה, צאצא, אח, אחות, דוד, דוד של הורה, בן דוד, צאצא של בן דוד, בן דוד של הורה, אחיין, צאצא של אחיין, סב, נכד, חם, חתן או כלה, גיס, סב של בן זוג, קרוב כאמור לעיל שהינו חורג או למחצה, או מי שסמוך על שולחנו של אדם.
 
2. הפרטים אישיים שלי הינם כדלקמן:
 
מספר זהות __________
שם משפחה ____________
שם פרטי ___________
תאריך לידה __________
כתובת פרטית _______________
מספר טלפון _____________
מספר טלפון נייד ___________
 
3. אני מצהיר כי הפרטים בדוח זה מפרטים באופן אמיתי ומלא את המצב (לסמן בעיגול) –
 
לגבי דוח לפי סעיף 3: בחמש השנים שקדמו לשנה זו ובשנה זו עד מועד הגשת דוח זה.
לגבי דוח לפי סעיף 4: בשנה נשוא דוח זה.
לגבי דוח לפי סעיף 5: מאז דוח הגילוי הקודם שהיה עלי להגיש לגבי הכהונה נשוא דוח זה ועד מועד הגשת דוח זה.
 
פרק 1: דיווח עצמי 
 
4. מפורט להלן המקור והסוג של כל הכנסה שלי בתקופה המסומנת בסעיף 3 לעיל הכוללת דיווידנדים, דמי שכירות, ריבית ורווחי הון, ששוויה מעל 1000 ₪, תוך ציון טווח השווי לו היא שייכת, מבין טווחי השווי להלן:
 
(א) לא יותר מ-5000 ₪
(ב) יותר מ-5000 ₪ ולא יותר מ-12500 ₪
(ג) יותר מ-12500 ₪ ולא יותר מ-25000 ₪
(ד) יותר מ-25000 ₪ ולא יותר מ-75000 ₪
(ה) יותר מ-75000 ₪ ולא יותר מ-250,000 ₪
(ו) יותר מ-250,000 ₪ ולא יותר מ-500,000 ₪
(ז) יותר מ-500,000 ₪ ולא יותר מ-5,000,000 ₪
(ח) יותר מ-5,000,000 ₪ ולא יותר מ-25,000,000 ₪
(ט) יותר מ-25,000,000 ₪
 
 
מס"ד מקור סוג טווח שווי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
5. מפורט להלן המקור והסוג של כל הכנסה אחרת שלי בתקופה המסומנת בסעיף 3 לעיל (למעט הכנסה ששולמה לי על ידי הרשות שלגבי כהונה בה מוגש דוח זה), לרבות מתנה, תוך ציון טווח השווי לו היא שייכת, מבין טווחי השווי המצוינים בסעיף 4 לעיל: 
 
 
מס"ד מקור   סוג טווח שווי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
6. מפורט להלן כל נכס  שהוחזק על ידי בתקופה המסומנת בסעיף 3 לעיל, במסגרת מסחר או עסק, כהשקעה, או לשם הפקת הכנסה, שערך השוק שלו עלה במהלך תקופה האמורה על סך 5000 ₪, תוך ציון טווח השווי לו הוא שייך, מבין טווחי השווי המצוינים בסעיף 4 לעיל, נכון למועד הגשת הדוח [אם הנכס עדיין מוחזק על ידך] או למועד האחרון של החזקת הנכס [אם הנכס כבר אינו מוחזק על ידך]:
 
[אין צורך לציין כל התחייבות אישית שלך מבן הזוג, מהורה, מאח או מצאצא, שלך או של בן זוגך, או כל הפקדה בחשבון בנק אישי כאשר ערכן של כל ההפקדות כאמור יחד לא עלו בתקופת דוח הגילוי על 25,000 ₪. חשבון בנק אישי – לרבות פקדונות ותכניות חסכון במסגרת חשבון עו"ש אישי]
 
מס"ד הנכס המועד האחרון שהיה בחזקתך (אם בחזקתך, רשום "מועד דוח זה") טווח שווי 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
7. מפורטים להלן כל החובות שלי ושל בן זוגי כלפי כל נושה, כאשר ערכם של כל החובות כאמור כלפי אותו נושה עלו במהלך התקופה המסומנת בסעיף 3 לעיל על 50,000 ₪, תוך ציון הנושה וטווח השווי כאמור בסעיף 4 לעיל, נכון למועד שבו שווי החוב היה הכי גבוה בתקופה האמורה ובנוסף, נכון למועד הגשת דוח זה:
 
[אין צורך לציין:
א. חובות כלפי בן הזוג, הורה, אח או צאצא של החייב; 
ב. כל משכנתא או משכון המובטחים על ידי זכויות בקשר לנכס מקרקעין המשמש למגורים אישים שלך או של בן זוגך;
ג. כל הלוואה מובטחת על ידי כלי רכב אישי, רהוט אישי, או מיטלטלין אחרים, אם סכום ההלוואה אינו עולה על ערכה של הבטוחה;
ד. יתרת חובה בחשבון בנק שלא עלתה על 50,000 ₪ בתקופה האמורה]
 
מס"ד חייב נושה טווח שווי של השווי הגבוה ביותר בתקופת הדוח טווח שווי במועד הגשת הדוח
 
 
 
 
 
 
 
 
 
8. מפורטת להלן כל רכישה, מכירה או החלפה שביצעתי בתקופה המסומנת בסעיף 3 לעיל בשווי של מעל 5000 ₪, בזכויות במקרקעין [למעט נכס המשמש באופן בלעדי כמגורים אישיים שלך או של בן זוגך], במניות, באיגרות חוב, באופציות ובצורות אחרות של ניירות ערך [ולמעט עסקאות אך ורק בינך ובן זוגך או צאצאיך הסמוכים על שולחנך], הכל תוך ציון טווח השווי לפי טווחי השווי בסעיף 4 לעיל:
 
מס"ד הצד השני לרכישה, מכירה או החלפה תיאור העסקה טווח שווי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
9. מפורטים להלן כל התפקידים שכיהנתי בהם בתקופה המסומנת בסעיף 3 לעיל, כדירקטור, בעל משרה, נאמן, שותף, בעלים, נציג, עובד או יועץ של כל תאגיד לרבות עמותה, שותפות, עסק או מיזם עסקי, מלכ"ר, ארגון עובדים, או כל מוסד חינוכי, או ארגון אחר (להלן: "גוף"); כן כל התפקידים שבהם כיהנתי בתקופה האמורה בשירות הציבורי או בכהונות ציבוריות:
 
מס"ד השם המלא והרשמי של הגוף התפקיד תקופת הכהונה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
10. מפורטים להלן כל זיקה או קשר, בתקופה המסומנת בסעיף 3 לעיל, שלא כאזרח המקבל שירות, ביני ו/או קרוב משפחתי ו/או גוף כאמור בסעיף 9 לעיל שבו אני כיהנתי או החזקתי מניות או בו קרוב משפחתי כיהן או החזיק מניות, לבין - הרשות שבגין הכהונה בה מוגש דוח זה, או גוף כאמור בסעיף 9 לעיל שהרשות האמורה היתה קשורה אליו:
 
 
 
11. להלן מפורט תאור המועד, הצדדים והתנאים של כל הסכם או הבנות בקשר להעסקה עתידית שלי, חופשה ללא תשלום שלי במהלך הכהונה שבגינה מוגש דוח זה, המשך תשלומים, או מתן הטבות כלשהן בקשר, במישרין או בעקיפין, לעבודה שלי או מתן שירותים על ידי בעבר.
 
מס"ד מועד ההסכם או ההבנות הצדדים תנאי ההסכם או ההבנות
 
 
 
 
 
 
פרק 2: דיווח לגבי בן זוג (לרבות אדם המנהל עמי משק בית משותף ללא נישואין) ואנשים הסמוכים על שולחני
יש לדווח בנפרד עבור כל אדם כאמור ולשכפל עמודי פרק זה במידת הצורך
 
 
12. הפרטים האישיים של בן הזוג/האדם הסמוך על שולחני (שניהם להלן: "האדם") הם כדלקמן:
 
מספר זהות __________
שם משפחה ____________
שם פרטי ___________
 
13. מפורט להלן המקור והסוג של כל הכנסה של האדם בתקופה המסומנת בסעיף 3 לעיל הכוללת דיווידנדים, דמי שכירות, ריבית ורווחי הון, ששוויה מעל 1,000 ₪, תוך ציון טווח השווי לו היא שייכת, מבין טווחי השווי להלן:
 
(א) לא יותר מ-5000 ₪
(ב) יותר מ-5000 ₪ ולא יותר מ-12500 ₪
(ג) יותר מ-12500 ₪ ולא יותר מ-25000 ₪
(ד) יותר מ-25000 ₪ ולא יותר מ-75000 ₪
(ה) יותר מ-75000 ₪ ולא יותר מ-250,000 ₪
(ו) יותר מ-250,000 ₪ ולא יותר מ-500,000 ₪
(ז) יותר מ-500,000 ₪ ולא יותר מ-5,000,000 ₪
(ח) יותר מ-5,000,000 ₪ ולא יותר מ-25,000,000 ₪
(ט) יותר מ-25,000,000 ₪
 
מס"ד מקור סוג טווח שווי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
14. מפורט להלן המקור והסוג של כל הכנסה אחרת של האדם, לרבות מתנה, בתקופה המסומנת בסעיף 3 לעיל, תוך ציון טווח השווי לו היא שייכת, מבין טווחי השווי המצוינים בסעיף 4 לעיל: 
 
 
מס"ד מקור   סוג טווח שווי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
15. מפורט להלן כל נכס  שהוחזק על ידי האדם בתקופה המסומנת בסעיף 3 לעיל, במסגרת מסחר או עסק, כהשקעה, או לשם הפקת הכנסה, שערך השוק שלו עלה במהלך תקופה האמורה על סך 5,000 ₪, תוך ציון טווח השווי לו הוא שייך, מבין טווחי השווי המצוינים בסעיף 4 לעיל, נכון למועד הגשת הדוח [אם הנכס עדיין מוחזק על ידו] או למועד האחרון של החזקת הנכס [אם הנכס כבר אינו מוחזק על ידו]:
 
[אין צורך לציין כל התחייבות אישית של האדם מבן הזוג, מהורה, מאח או מצאצא שלו או של בן זוגו, או כל הפקדה בחשבון בנק אישי כאשר ערכן של כל ההפקדות כאמור יחד לא עלו בתקופת האמורה על 25,000 ₪. חשבון בנק אישי – לרבות פקדונות ותכניות חסכון במסגרת חשבון עו"ש אישי]
 
 
מס"ד הנכס המועד האחרון שהיה בחזקת האדם (אם בחזקתו, רשום "מועד דוח זה") טווח שווי 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
16. מפורטים להלן כל החובות של האדם ושל בן זוגו כלפי כל נושה, כאשר ערכם של כל החובות כאמור כלפי אותו נושה עלו במהלך התקופה המסומנת בסעיף 3 לעיל על 50,000 ₪, תוך ציון הנושה וטווח השווי כאמור בסעיף 4 לעיל, נכון למועד שבו שווי החוב היה הכי גבוה בתקופה האמורה ובנוסף, נכון למועד הגשת דוח זה:
 
[אין צורך לציין:
א. חובות כלפי בן הזוג, הורה, אח או צאצא של החייב; 
ב. כל משכנתא או משכון המובטחים על ידי זכויות בקשר לנכס מקרקעין המשמש למגורים אישים של האדם או של בן זוגו;
ג. כל הלוואה מובטחת על ידי כלי רכב אישי, רהוט אישי, או מיטלטלין אחרים, אם סכום ההלוואה אינו עולה על ערכה של הבטוחה;
ד. יתרת חובה בחשבון בנק שלא עלתה על 50,000 ₪ בתקופה האמורה]
 
מס"ד חייב נושה טווח שווי של השווי הגבוה ביותר בתקופת הדוח טווח שווי במועד הגשת הדוח
 
 
 
 
 
 
 
 
 
17. מפורטת להלן כל רכישה, מכירה או החלפה שביצע האדם בתקופה המסומנת בסעיף 3 לעיל בשווי של מעל 5,000 ₪, בזכויות במקרקעין [למעט נכס המשמש באופן בלעדי כמגורים אישיים שלו או של בן זוגו], במניות, באיגרות חוב, באופציות ובצורות אחרות של ניירות ערך [ולמעט עסקאות אך ורק בינו ובן זוגו או צאצאיו הסמוכים על שולחנו], הכל תוך ציון טווח השווי לפי טווחי השווי בסעיף 4 לעיל:
 
מס"ד הצד השני לרכישה, מכירה או החלפה תיאור העסקה טווח שווי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
18. מפורטים להלן כל התפקידים שהאדם כיהן בהם בתקופה המסומנת בסעיף 3 לעיל, כדירקטור, בעל משרה, נאמן, שותף, בעלים, נציג, עובד או יועץ של כל תאגיד לרבות עמותה, שותפות, עסק או מיזם עסקי, מלכ"ר, ארגון עובדים, כל מוסד חינוכי, או ארגון אחר (להלן: "גוף"); כן כל התפקידים שבהם כיהן האדם בתקופה האמורה בשירות הציבורי או בכהונות ציבוריות:
 
מס"ד השם המלא והרשמי של הגוף התפקיד תקופת הכהונה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
19. מפורטים להלן כל זיקה או קשר, בתקופה המסומנת בסעיף 3 לעיל, שלא כאזרח המקבל שירות, בין האדם ו/או קרוב משפחתו ו/או גוף כאמור סעיף 9 לעיל שבו האדם או קרוב משפחתו כיהן או החזיק מניות, לבין - הרשות שבגין הכהונה בה מוגש דוח זה, או גוף כאמור בסעיף 9 לעיל שהרשות האמורה היתה קשורה אליו:
 
 
 
20. להלן מפורט תאור המועד, הצדדים והתנאים של כל הסכם או הבנות בקשר להעסקה עתידית של האדם, חופשה ללא תשלום שלו במהלך הכהונה שבגינה מוגש דוח זה, המשך תשלומים, או מתן הטבות כלשהן בקשר, במישרין או בעקיפין, לעבודה שלו או מתן שירותים על ידו בעבר.
 
מס"ד מועד ההסכם או ההבנות הצדדים תנאי ההסכם או ההבנות
 
 
 
 
 
פרק 3: עניינים נוספים
 
21. אני מצהיר כי דיווחתי על כל בן זוג (לרבות אדם המנהל עמי משק בית משותף ללא נישואין) ואדם הסמוך על שולחני לפי פרק 2 לעיל. 
 
22. מפורט להלן כל עניין נוסף לרבות, בלי לגרוע מכלליות האמור, עניינים הקשורים לקרובי המשפחה שלי, המקורבים שלי, החברים הקרובים שלי והשותפים העסקיים שלי ושל קרובי משפחתי (ראה הגדרת "קרוב משפחה" לעיל), לפי הנושאים שפורטו בסעיפי דוח זה, העלול להעמיד אותי במצב של חשש לניגוד עניינים:
 
 
 
הנני מצהיר כי הפרטים בתצהיר זה נכונים ומלאים.
 
______________ ______________
שם חתימה
 
אני, עו"ד __________, מאשר כי ביום __________ הופיע בפני ____________ ת"ז___________/ המוכר לי אישית וכי לאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר אמת וכי אם לא יעשה כן יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, חתם על תצהירו דלעיל בפני.
 
 
___________________
חתימה וחותמת
 
 
דברי הסבר
כללי הדמוקרטיה הייצוגית מבוססת על כך שהחלטותיהם של נבחרי ציבור, בשם הציבור, יתקבלו בלא ניגוד עניינים ואף בלא חשש לניגוד עניינים. האיסור על ניגוד עניינים ועל חשש לו מופיע בשורה של חוקים ואף בפסיקה, והוא "מן הראשונות במלכות בתורת המינהל הציבורי בישראל" (בג"ץ 6499/99 המפד"ל נ' הרב שלמה בן עזרא, פ"ד נג(5) 606, 618). 
תכליתו של הכלל כפולה: מניעת שיקולים זרים בהחלטות, ואמון הציבור בכך שהחלטות עובדי הציבור הן ישרות, הגונות וענייניות. (בג"צ 531/79 סיעת "הליכוד" בעיריית פתח-תקוה נ' מועצת עיריית פתח תקווה, פ"ד לד (2) 566, 571).
תוך הבנה לכך שנכסיהם, מקורות הכנסותיהם והתחייבויותיהם של אדם ומשפחתו יכולים להציבו במצב של ניגוד עניינים, כבר חוקקה הכנסת בעבר חוקים המסדירים הגשת הצהרות הון על ידי נציגי ציבור (סעיף 13ב לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, בעניין חברי הכנסת; וכן חוק ראש הרשות המקומית וסגניו (הצהרות הון), התשנ"ד–1993). 
כמו כן קבעה הממשלה הסדר להגשת הצהרות הון לראש הממשלה, לשרים ולסגני שרים (ראו הודעה בדבר כללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, התשס"ג–2003 (י"פ 1136)). 
אלא שנכסים, מקורות הכנסה והתחייבויות של אדם ומשפחתו אינם הגורמים היחידים שיכולים להעמידו במצב של ניגוד עניינים אישי. תפקידים שמילא או ממלא אדם בגופים – אף בהתנדבות – כמו גם קשריו העסקיים, קשריו עם מקורביו ועם חבריו הקרובים, עלולים אף הם ליצור ניגוד עניינים. אלה זכו להתייחסות בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה לעריכת הסדרים למניעת ניגוד עניינים בשירות המדינה (הנחיה 1.1555 מסיוון התשס"ו (6.2006)). אלא שהנחיות אלה, החלות כמובן מאליו על שרות המדינה, אינן חלות על נבחרי ציבור.
החוק המוצע נועד לאחד את הדין בעניין גילוי העניינים האישיים של נבחרי הציבור בשלטון המרכזי והמקומי, וכן להסדיר את העמדת העניינים האישיים לעיון הציבור, כפי שנעשה בארצות הברית מזה כ-30 שנים מכוח ה- Ethics in Government Act, Title I, 5 U.S.C. Appendix 4, §§. לציבור זכות לבחון בעצמו האם נבחריו, אשר אינם אלא נאמניו הפועלים בשירותו, מצויים בחשש לניגוד עניינים. בנוסף, העמדת המידע לעיון הציבור מתמרצת את נבחר הציבור להימנע מראש מהימצאות בניגוד עניינים, ויש בה כדי להגביר עד מאוד את אכיפת האיסור בדבר ניגוד עניינים. 
החוק המוצע מטיל על נבחרי הציבור חובה להגיש "דוח גילוי", שהינו תצהיר המפרט את כלל הזיקות שיש בהן כדי להעמידו במצב של חשש לניגוד עניינים. מוצע להטיל על מועמד לכהונה כנבחר ציבור חובה להגיש דוח גילוי כבר בעת המועמדות לתפקיד, אשר יאפשר לציבור לעמוד עליו טרם קבלת הכרעה בקלפי. מוצע לחייב נבחרי ציבור מכהנים להמשיך ולהגיש דוח גילוי שנתי בגין כל שנת כהונה בתפקיד. מוצע לקבוע כי משרד מבקר המדינה ירכז את נושא הגשת הדוחות, בחינתם והעמדתם לעיון הציבור.
סעיף 1 הסעיף קובע את מטרת החוק המוצע, והיא הסדרת גילוי בפני הציבור של ענייניהם של נבחרי ציבור ושל מועמדים לכהונה כנבחרי ציבור, לשם מניעתו וחשיפתו של חשש לניגוד עניינים.
סעיף 3 מוצע לקבוע כי כל מועמד לכנסת או לכהונה כחבר מועצת רשות מקומית, (שאינו מכהן כבר כחבר כנסת או חבר מועצה לפי העניין), יגיש דוח גילוי המעיד על ענייניו בחמש השנים הקודמות ובשנה הנוכחית עד מועד הגשת הדוח, בתוך שלושה ימים לאחר הגשת רשימת המועמדים לבחירות. עוד מוצע לקבוע כי מועמד לכהונה כשר שאינו מבין חברי כנסת, כאמור בסעיף 5(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, יגיש דוח גילוי כאמור בתוך שלושים ימים מהודעה לנשיא המדינה או ליושב ראש הכנסת על הרכבה של ממשלה, ואם מדובר במועמד להיות שר המצורף לממשלה לאחר כינונה, בתוך שלושים ימים מהעלאת מינויו כשר על סדר היום של הממשלה לראשונה או מיום מינויו כשר, לפי המוקדם.
סעיף 4 מוצע כי כל אדם אשר כיהן כחבר כנסת, כשר שאינו מבין חברי הכנסת או כחבר מועצת רשות מקומית יגיש, עבור כל שנה שבה כיהן, דוח גילוי המעיד על המצב באותה שנה, עד ה-15 במאי של השנה שלאחריה.
סעיף 5 מוצע כי חבר כנסת או מועצת רשות מקומית החוזר למלא את כהונתו לאחר השעיה ממנה יגיש דוח גילוי המעיד על המצב מאז דוח הגילוי האחרון שהיה עליו להגיש.
סעיף 6 מוצע להסמיך את מבקר המדינה, או את מי שהסמיך לכך, להאריך את המועדים להגשת דוח גילוי שנתי או דוח גילוי לאחר השעיה. מוצע שלא לאפשר ארכה בעניין דוח גילוי של מועמד, נוכח לוחות הזמנים הקצרים של הבחירות והצורך לאפשר לציבור לעמוד על הדוח של המועמד.
סעיף 7 מוצע לקבוע כי דוח גילוי יהיה בתצהיר הערוך לפי התוספת.
סעיף 8 הסעיף המוצע מסדיר את הגשת הדוח וקובע כי יועמד לעיון הציבור; כן מוצע להסדיר את הסנקציות בגין אי-הגשת דוח או הגשת דוח שאינו נכון או מלא. בכלל זה מוצע, כי המועמדות של חבר כנסת, שר שאינו חבר הכנסת או חבר מועצת רשות מקומית פוקעת אם לא הוגשו דוחות גילוי על ידו כדין.
סעיפים 9 עד 13 הסעיפים המוצעים מסדירים את העמדת דוחות גילוי לעיון הציבור, לרבות הגשת בקשה לעיון או צילום; מוצע גם לקבוע מטרות שבגינן אסור להשיג או להשתמש בדוח גילוי לרבות מטרות בלתי חוקיות או מטרות מסחריות ולקבוע את הסנקציות בגין פעולה למען מטרה אסורה כאמור. עוד מוצע לקבוע כי משרד מבקר המדינה ישמור כל דוח גילוי למשך שבע שנים, כאשר לאחר מכן הדוח יושמד אלא אם כן הוא משמש בחקירה תלויה ועומדת.
סעיפים 14 עד 16 סעיפים מוצעים אלה מסדירים את בחינת דוח הגילוי על ידי משרד מבקר המדינה, אישור תקינותו ודרישה להשלמת מידע במידת הצורך. מוצע לקבוע כי המבקר או מי שהסמיך לכך יבחן דוח גילוי שנתי או דוח גילוי שלאחר השעיה, בתוך שישים ימים, ואילו מקום שמדובר בדוח של מועמד שאינו מכהן (וכך בדרך כלל לא הגיש דוח בעבר), דוח הגילוי ייבחן בתוך שלושה ימים, נוכח לוחות הזמנים הקצרים של הבחירות, כדי לאפשר לציבור לעמוד על דוח הגילוי עוד טרם הבחירות.
סעיף 17 מוצע כי אם משרד מבקר המדינה ראה כי דוח גילוי מעלה לכאורה חשש לניגוד עניינים, הוא יחליט בהחלטה שתפורסם, לאחר מתן זכות שימוע, אם אכן קיים חשש לניגוד עניינים, ואם כן אלו צעדים מצדו של המדווח יסירו את ניגוד העניינים. מוצע כי ההחלטה לפי סעיף מוצע זה תקים חזקה בהליך משפטי (למעט הליך בעניין תקיפת ההחלטה עצמה) שהעובדות בה נכונות. מוצע, בנוסף, כי כאשר המדווח נשוא ההחלטה, או כל מדווח שהנסיבות העובדתיות המהותיות שבהן הוא מצוי זהות לנסיבות העובדתיות המהותיות נושא ההחלטה, אשר פעל בתום לב בהתאם להוראות ההחלטה, לא ייחשב, לעניין אותה פעולה, כמי שיש חשש לניגוד עניינים לגביו.
סעיף 18 נוכח תחולתו של החוק המוצע על חברי הכנסת, מוצע לבטל את ההסדר בעניין הגשת הצהרות הון על ידי חברי הכנסת.
סעיף 19 נוכח תחולתו של החוק המוצע על ראשי רשויות מקומיות וסגניהם, מוצע לבטל את ההסדר בעניין הגשת הצהרות הון על ידי ראשי רשויות מקומיות וסגניהם.
סעיפים 20 ו-21 סעיפים אלה מסדירים את מחיקת שמו של מועמד לכנסת או למועצת רשות מקומית מרשימת המועמדים אם לא הציג אישור בכתב של משרד מבקר המדינה לפיו הגיש דוח גילוי לפי סעיף 3 (בעניין מועמד שאינו מכהן) או הדוח השנתי האחרון לפי סעיף 4 (בעניין מועמד מכהן).
סעיפים 22 ו-23 בסעיפים אלה מוצע לחייב בחוק את שר הפנים ואת ממשלת ישראל להוציא צווים ולתקן כל כלל או החלטת ממשלה הנוגעים בדבר לשם החלה מלאה, אחידה ותקינה של הוראות חוק זה ושל ההסדרים הקבועים בו. 
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ואופיר פינס-פז (פ/3493/17).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/1077/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על-ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/354/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13