שלי בראיון בגל"צ לקראת פגישתה עם אובמה: מוטלת עלינו החובה לבצע מהלכים שהם אקטיבים ולא רק פסיבים, והביקור הזה של אובמה יש בו חלון הזדמנויות

21 במרץ, 2013
האזינו:

 

- הראיון המלא בקובץ אודיו בתחתית הכתבה - 

את נפגשת הערב עם הנשיא אובמה. מתי הפגישה?

הפגישה היא לפני הארוחה החגיגית בבית הנשיא, יחד עם הנשיא פרס.

מה חשוב לך לומר לו?

קודם כל, הוכח שוב שהיחסים בין ארצות הברית לישראל, עם כל הפגנות החמימות והערבות ההדדית והאחריות שהאמריקנים לוקחים על הנעשה במזרח התיכון, שוב התברר משהו מובן מאליו: שהיחסים שלנו עם ארצות הברית הם קריטיים. מבחינה אסטרטגית, מבחינה כלכלית, מבחינה ביטחונית, וזה יחסים שיש לשמר ולחזק כל הזמן.

תראי איזה קרבה בין ראש הממשלה לנשיא אובמה. הביקור הזה פשוט כאילו חברים הכי טובים.

אני לא רוצה להיות צינית ביחס לזה ואני רוצה לחשוב שמבחינתי, עוד לפני שאני ראש אופוזיציה בקרוב, אני אזרחית ישראלית, וכאזרחית ישראלית יחסים חמים בין ראש ממשלה מכהן ובין נשיא ארה"ב הם מאוד חשובים וקריטים לישראל. המשימה שמוטלת עלינו היא לא לראות בביקור הזה שיא שאחריו אפשר לנוח, אלא חלון הזדמנויות שנפתח.

את חושבת שמה שאנחנו רואים זה לא מה שבאמת קורה מאחורי החדרים?

אי אפשר לדעת בשלב הזה, אפשר לקוות. ורק, הרשה לי להשלים, לא לנוח על זרי הדפנה של הביקור הזה אלא באמת לצאת לעבודה כי המצב הזה של הקפאון הוא מצב הפוך של לקיחת גורלנו בידינו. אנחנו לא לוקחים לידנו את האחריות לפריצה מדינית, אנחנו לא לוקחים על עצמנו את האחריות למה שנעשה פה, ואנחנו בעצם פסיביים והופכים להיות גורם לא משמעותי כשמסביב יהום הסער ודברים מאוד דרמטים מתרחשים במזרח התיכון וזאת הזדמנות לעשות את זה. אני אגיד שוב, מפלגת העבודה מחוייבת לפתרון שתי המדינות.

גם ראש הממשלה דיבר על זה אתמול.

ואני שמחה על כך שהוא דיבר על זה, הוא גם דיבר על זה בנאום בר-אילן אחרי בחירות 2009. הייתה גם שנה של הקפאת התנחלויות. אגב שים לב שאובמה בנאומו ברשות הפלסטינית לא תבע מישראל הקפאת בנייה בהתנחלויות.

יכול להיות שגם הוא הרים ידיים מהיחס של הפלסטינים?

או, לחילופין, יכול להיות שהמסקנה היא שהקפאת התנחלויות לא באמת הובילה לפריצה בתהליך המדיני, זה מה שהתרחש ב-2009.

ואם הוא ישאל אותך, נניח, מה את חושבת שצריך לעשות כדיי לפרוץ את העניין הזה?

לשבת למשא ומתן בלי תנאים מוקדמים ולהתחיל לדבר על צעדים מעשיים.

ואת זה לא ניסו עד עכשיו?

אני מניחה שהיו נסיונות דלים ביותר. גם הפרטנר שלנו הוא לא פרטנר פשוט וקל, לא כל האחריות רובצת לפתחה של מדינת ישראל. אבל אני רוצה לאמר עכשיו גם למי שלא מאמין ששלום הוא בר השגה, ולא מאמין שהסדר ביניים הוא בר השגה. אפילו מי שממש חושב שאין לנו פרטנר, ואני מאמינה שיש לנו פרטנר. מוטלת עלינו החובה בכל מקרה, ולו רק כדיי להיות חלק ממשפחת העמים וכדיי לשפר את מעמדינו הבינלאומי והכלכלי,לבצע מהלכים שהם אקטיבים ולא רק פסיבים, והביקור הזה של אובמה יש בו חלון הזדמנויות. בעניין הזה פוליטית אני יכולה להוסיף מה שכבר אמרתי: יש לנתניהו רשת ביטחון מכיוונה של מפלגת העבודה לכל הבקעה מדינית.