שלי בראיון לאריה גולן: על הבור בגרעון אפשר להתגבר בשתי דרכים: אחת מדיניות שתזרים חיות למשק והשניה, לקחת מאותם מקומות ששר האוצר לפיד פשוט לא מעיז לגעת בהם

13 במאי, 2013

מה עדיף לדעתך, הקיצוץ הגדול הזה בביטחון או עוד גזירות קשות כדיי למלא את בור הגרעון?


אני לא מקבלת את משפט השלמה הזה, אפשר גם לא זה וגם לא זה. על הבור בגרעון אפשר להתגבר בשתי דרכים: אחת מדיניות שתזרים חיות למשק, שתעודד את מעמד הביניים, שתשלח אותו לצרוך ולשלם מסים, והשניה, לקחת מאותם מקומות ששר האוצר לפיד פשוט לא מעיז לגעת בהם. לא מעיז, מה לעשות. לא ברווחים הגדולים, לא בהטבות המס השערורתיות..


מדובר בהסכמים, בצורך לחקיקה, זה לא מהיום להיום. הרווחים של החברות הגדולות מובטחים להם בכל מיני אמצעים חוקיים.


את הרווחים הכלואים אפשר לגבות כבר בשנה הקרובה, ואכן מדובר בצורך בחקיקה, אבל מה זה חוק ההסדרים? זו ערימת חוקים. משום מה היד נורא קלה כשהחוקים האלה באים לקחת מהעניים מאוד וממעמד הביניים, אבל כשצריך לקחת מטבע - באמת, חברה נהדרת - שמשלמת 0.3 אחוז מסים, רק המספר הזה מעורר בעתה, חברה כל כך גדולה ועשירה, מה עושה אז שר האוצר?


יש איזה משא ומתן עם מנכ"ל טבע, אולי יואיל לשלם קצת יותר.


נוסע לג'רמי לוין נפגש איתו לפגישה ידידותית וג'רמי אומר "כן, אני יודע, אולי זה לא צריך להמשך ככה". אני רוצה שכל אחד מהנפגעים של התכנית הכלכלית הזאת שזה כל המאזינים שלנו פחות או יותר עכשיו שיקבע איתם לפיד לקפה וידון איתם האם להעלות להם את המע"מ ואת מס הכנסה. יש כאן אפליה כל כך גדולה בין מקורות הכסף הגדולים לבין בני אדם רגילים כששוב הגרזן יורד על ראשם. זה כל כך מקומם. לו זה היה נתניהו היינו אומרים נו, נתניהו, אנחנו יודעים מה השקפת עולמו הכלכלית, מה הוא אמר.


זה לא נתניהו? מאחורי שר האוצר עומד ראש ממשלת ישראל, בלי זה לא אפשר לעשות שום דבר.


נכון, ולפיד מממש את כל השקפת העולם של נתניהו ואף מוסיף בונוסים אכזריים משלו. מה שהתחלתי להגיד זה שלו זה היה נתניהו היינו אומרים "טוב, נתניהו, אנחנו מכירים אותו", הוא רגיל לקחת ממי שאין להם ולתת למי שאין להם. אבל כאן יש את ההבטחה גדולה, את לפיד שתקף את נתניהו, שלעג לפוליטיקאים שנכנסים לחדרים האפלים ועושים הצגת תיאטרון ובסוף יוצאים ולוקחים ממעמד הביניים. אז באמת, אני חייבת להגיד, מעבר לביקורת הכלכלית הקשה מאוד שיש לי על התכנית הזאת שאין בה ולו מנוע אחד של תקווה או צמיחה, כולה גזרות, דכאון של אנשים, דכאון של המשק, מעבר לכל זה אני מודה שאני פשוט עומדת ומשתאה מול ה... אין לי מילה יותר קשה או יותר מדוייקת מבגידה, מהבגידה העמוקה הזאת בציבור הבוחרים שהולכת אותם שולל עם רטוריקה כוזבת, עם הבטחות שאין בינן לבין התקציב דבר וחצי דבר.


קודמו של לפיד, יובל שטייניץ, טוען שאין קשר בעצם בין הברוך של הגרעון לבין מצב המשק שלדעתו הוא טוב.


ישראל היא מדינה עשירה, האזרחים שלה עניים. שטייניץ ולפיד לא צריכים להתווכח, הם שניהם מבצעים בדיוק את אותה מדיניות כמו תאומים סיאמים, הם זרוע הביצוע של נתניהו באופן מוחלט, לכן כל ויכוח ביניהם הוא מיותר, הם פשוט מיישמים את אותה מדיניות בדיוק. אבל הגרעון הזה נוצר בגלל שתי סיבות, בגלל שהמשק היה בהאטה ומעמד הביניים שילם פחות מיסים וקנה פחות, ובגלל שלא לקחו כסף ממקורות ההון הגדולים. ועכשיו מה שעושה לפיד, הוא עושה בדיוק אותו דבר רק יותר קשה ויותר חמור.


אני רוצה לשאול אותך גם על הפגישה שהייתה לך אתמול עם יו"ר הרשות אבו-מאזן. יש סיכוי להשיג איתו הסכם שישים סוף סוף קץ לסכסוך שלנו עם הפלסטינים?


כן פרטנר, לא פרטנר, זה קרוב לודאי המנהיג האחרון ברשות שנוכל לדבר איתו. שפניו למשא ומתן. כמובן שאנחנו לא רואים את הדברים עין בעין, אבל חשוב שכולם ידעו שביום שבו אבו מאזן לא יהיה יותר ברשות הפלסטינית, מחליפו עשוי להיות משעל או מישהו מסוגו. לכן יש כאן רגע מאוד ייחודי. אתה יודע, אנחנו כבר די סקפטים ואנשים רבים איבדו אמון, אבל יש כאן רגע שאפשר לחדש את התקווה, והרגע הזה הוא מעורבות אמריקנית מאוד גדולה, פרטנר פלסטיני שכן אפשר לדבר איתו וגם מי שחושב שלא - אסור לו לוותר על הנסיון וגם באמת היוזמה של ראש ממשלת קטאר והליגה הערבית כולה, שגם היא - אנחנו לא צריכים לצאת לרקוד בגללה ברחובות - אבל יש בה פוטנציאל לפיוס עם חלק מהעולם הערבי.


אני רוצה להוסיף עוד דבר שהוא כאילו בשוליים: העובדה שמפלגת העבודה לא יושבת בממשלה והיא לא שותפה לקיפאון המדיני אלא עומדת בצד ואומרת לראש הממשלה בשפה צלולה: אם תתניע תהליך מדיני אמיתי, אם תהיה ערב הסכם, אנחנו נחשוב על לחבור עליך אם בנט יאיים לעזוב אותך, אני חושבת שזה שם אותנו מזה הרבה שנים במקום שבו מעבר לדיבורים יש לנו גם מימד של השפעה פוליטית על מה שמתרחש.