הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 20 – הוראת שעה) (תיקון – העדפת תוצרת הארץ במכרזי מערכת הביטחון – הארכת הוראת שעה), התשע"ג–2013

19 במאי, 2013

 

מספר פנימי: 478076
הכנסת התשע-עשרה
 
יוזמים:      חברי הכנסת
שלי יחימוביץ'
משה גפני
פניה קירשנבאום
יצחק וקנין
נחמן שי
 
פ/609/19
 
הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 20 – הוראת שעה) (תיקון – העדפת תוצרת הארץ במכרזי מערכת הביטחון – הארכת הוראת שעה), התשע"ג–2013
 
תיקון סעיף 1
1. בחוק חובת המכרזים (תיקון מס' 20 – הוראת שעה), התשע"א–2010, בסעיף 1, במקום "שנתיים" יבוא "שבע".   
 
תחילה
2. תחילתו של חוק זה ביום י' באייר התשע"ג (20 באפריל 2013).  
 
דברי הסבר
התיקון המוצע נועד להאריך בחמש שנים נוספות את עקרון העדפת תוצרת הארץ ברכישות טקסטיל במכרזי כוחות הביטחון. העדפה כאמור מבוססת על התפיסה שביסוד החקיקה האמריקאית, המעודדת את התעשייה המקומית האמריקאית להשתתף ברכישות של הממשל הפדראלי בארצות הברית, באמצעות ה- Buy American Act וחוקים נוספים (בזכות חקיקה זאת נשמרת, למשל, תעשיית הטקסטיל האמריקאית בצפון ובדרום קרוליינה, מדינות שבהן הטקסטיל הוא אחד מעמודי התווך התעשייתיים והתעסוקתיים).
העדפה של תוצרת מקומית בתחום רכש ממשלתי היא כלי כלכלי רב עוצמה, שיש בו כדי לקדם את התעשייה המקומית ואת המשק בכללותו, ולייצר מקומות תעסוקה בעלות נמוכה ביותר. זהו כלי מקובל ביותר בכל מקום שאין סתירה בינו ובין הסכמי הסחר הבינלאומיים. כוחות הביטחון, כידוע, מוחרגים מהסכמי סחר אלה.
עד לתיקון בהוראת השעה, למרבה האבסורד, התעשייה הישראלית הופלתה לרעה אפילו לעומת ארה"ב (ולא רק לעומת מדינות עולם שלישי, שם עלות העבודה זולה במיוחד) בכל הנוגע לטובין מסוג טקסטיל, כפי שפורטו בתקנה 3ב שהותקנה מכוח הוראת השעה. 
בעוד שמשרד ההגנה האמריקאי מחויב לרכוש את הטובין האמורים רק מתוצרת ארה"ב, בהתאם לחקיקת המגן הפנימית בארצות הברית, יצרנים ישראלים אינם רשאים להתמודד במכרזי משרד ההגנה האמריקאי לשם אספקת מוצרים אלה, למרות מזכר ההבנות בין המדינות. זאת, בניגוד ליצרנים אמריקאים שאינם מנועים מלהשתתף במכרזי משרד הביטחון הישראלי, לשם אספקת מוצרים אלה. 
בתחום הטקסטיל בישראל מפעלים רבים נמצאים על סף קריסה ואלפי עובדי טקסטיל עומדים בפני סכנת פיטורין, בין היתר בשל בחירת משרדים ממשלתיים לרכוש טקסטיל בייבוא מסין ומארצות אחרות במקום לייצר בארץ. יש להדגיש כי בתחום זה אין כל מוביליות תעסוקתית, ומי שמפוטר, מעבר לטרגדיה האישית הכרוכה בכך וכריתת מטה לחמה של משפחה, הופך גם לנטל כלכלי על כתפי המדינה במקום לכלכל את משפחתו בכבוד. מדיניות זאת אינה הגיונית, מוסרית או כלכלית. 
בעבר, היצרנים הישראלים מצאו עצמם במבוי סתום: בלי אפשרות להתחרות בארצם שלהם עם תוצרת סין ומדינות נוספות, שם שכר העבודה הוא שכר עבדות, ואף בלי אפשרות להתחרות עם תוצרת ארה"ב, שם שכר העבודה גבוה מהשכר בישראל. במדיניות זו גזרה ממשלת ישראל את דינם של המפעלים הישראלים  להיסגר.
בסוף שנת 2010 הועבר תיקון לחוק המקנה לממשלה סמכות להתקין תקנות להעדפת תוצרת הארץ גם בתחום הטקסטיל ברכישות כוחות הביטחון. תיקון זה נקבע כהוראת שעה לשנתיים. התיקון יצר באחת כ-1000 מקומות עבודה, בעיקר במתפרות ובמפעלים בערי פיתוח, בקרב מיעוטים ובכפרים דרוזיים. לדוגמא, מפעל סלטקס בקריית שמונה, מפעל מק"ט ספורט בבית ג'אן, מפעל אקספורט ארז בשדרות. נתונים אלה מוכיחים את חשיבותו של התיקון והארכת תוקפו לתקופה משמעותית נוספת.
מוצע בזאת להאריך את הוראת השעה לתקופה של חמש שנים נוספות, כשתוקף התקנות שהותקנו מכוחו יחול בהתאם. הארכת הוראת השעה תעניק לתעשייה הישראלית מקצת מההגנה שמעניק החוק האמריקאי לתעשייה שם, ויאפשר ליצרנים הישראלים להתמודד, בתנאים סבירים, במכרזים לאספקת מוצרי טקסטיל של משרד הביטחון והמשרד לביטחון הפנים. 
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת ה-18 על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/4445/18).
 
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13