שלי בפוסט על הרשעתו של הרב מוטי אלון: "על הקורבנות צריך לחשוב היום, ואל כאבם להתחבר"

16 באוגוסט, 2013
הי זאת שלי, הרשעתו של הרב מוטי אלון: על הקורבנות צריך לחשוב היום, ואל כאבם להתחבר.
די לשיתוף הפעולה עם הטקס הקבוע המשובש הזה, שבו "מקורביו" של המורשע, מעריציו, עורכי דינו, מעטפת ההגנה שלו תובעים את "צדקתו" ושרים עליו שירי הלל.
גם אחרי שהורשע בבית המשפט.
בניגוד למה שנהוג לחשוב, עברייני מין, לרוב, הם לא בריונים זרים שמגיחים בסמטה אפלה, מבצעים את זממם ונמלטים.
לרוב הקורבן מכיר את התוקף היטב.
לעיתים קרובות מאוד הוא אוהב אותו, או מעריץ אותו, או נתון לשליטתו ומרותו, או תלוי בו, או נתון לטרור שקט מתמשך שלו.
– ולפעמים גם כל אלה ביחד.
זה יכול להיות מדריך, קרוב משפחה, מורה, מפקד, בוס, רב, מטפל.
כואב שלעיתים קרובות מדי, התוקף השפל, שניצל את כוחו, ופגע מרות ואנושות בגופו ובנפשו של הקורבן – מוקף במעטפת של תמיכה.
ואילו הקורבן, זה שספג את הפגיעה, ההשפלה, הטרור, הפצע שלא ירפא לעולם – נשאר מבודד ומוקע.
אז בואו נחתוך, אחת ולתמיד, את מעגל החגיגות סביב המורשע.
ונייחד את הצער, הכאב, ההזדהות, הנכונות להשיט יד – עם סבלם של הקורבנות.