פוסט של שלי על חוק המסתננים

17 בספטמבר, 2013
הי זאת שלי, חוק המסתננים. אחרי שממשלת נתניהו עשתה כל מה שהיא יכולה כדי להעמיק את העוני, אחרי שבצורה מופקרת מילאה את שכונות העוני בפליטים, אחרי שחוקקה חוק חשוך שמבייש אותנו – היא מעזה לתקוף דווקא את בג"צ! אין גבול לחוצפה.
 
אז הנה השגיאות הקשות של הממשלה, והצעה לפתרון.
 
שגיאה ראשונה:
היא חוקקה חוק שהוא כתם על הדמוקרטיה – חוק שמאפשר לכלוא אדם בלי שום משפט ובלי קשר לגורלו ולסיבותיו - לשלוש שנים!
חוק שמוחק כליל את המחוייבות המוסרית העמוקה וההיסטורית שלנו לפליטי רצח עם. כן, שלנו, כעם שהיה קורבן לרדיפות ולהשמדה המונית ונע ונד תמיד בחיפוש אחר מקלט.
זה היה בכנסת הקודמת. כמובן שהצבעתי נגד החוק.
 
שגיאה שניה:
הממשלה הפקירה לגמרי, בגסות לב ובאטימות, את השכונות הקשות והעניות ביותר, ופשוט שפכה אליהן באופן מופקר את הפליטים.
ממילא זו החצר האחורית של נתניהו ושותפיו. ממילא הם לא רואים לא את העניים ולא את הפליטים.
מידי פעם הגיעו לשכונות האלה נציגי הימין, מסיתים, מדיחים, משמיעים אמירות גזעניות מחפירות, ניזונים מהמצוקה שהממשלה עצמה יצרה – ובלי שום פתרון.
 
שגיאה שלישית:
הממשלה נמנעה בכוונה תחילה מלחוקק חוק שיסדיר את הטרגדיה הזאת. בעצם, כמו שאמרה שופטת העליון אסתר חיות, אנחנו הדמוקרטיה המערבית היחידה בעולם בלי מדיניות הגירה סדורה.
 
שגיאה רביעית:
ההתלהמות המקוממת עכשיו נגד פסיקת בג"צ. תשעה שופטים, מכל הגישות והזרמים פוסקים: לא חוקתי, לא הומאני, לא יהודי, פסול. הרי ברור שלא היתה להם ברירה אלא לפסול חוק כזה, שפשוט מוציא אותנו ממשפחת העמים.
 
והפתרון:
נתניהו ושריו יכולים להפסיק מייד עם הפאניקה ואת האיומים על בג"צ.
הם צריכים פשוט לאמץ את מה שאנחנו הנחנו לפתחם מזמן.
 
תוכנית סדורה, במקום זו שלא קיימת.
כזו שנותנת בטוי לחובה המוסרית והדמוקרטית שלנו כלפי הפליט והנרדף, אבל גם לשמירה על ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, ועל חוסנה.
כזו שבודקת ומגדירה מי חוסה מדיני זמני, מי מבקש מקלט, מי פליט ומי מהגר עבודה.
כזו שקובעת מכסה ברורה והגיונית לקליטת מי שזקוק למקלט, כפי שנוהגת כל מדינה נורמלית.
כזו שיש לה מנגנון של שת"פ עם מדינות אחרות בעולם, וכזו שגם לא מהססת להחזיר מי שאינו זקוק להגנה – לארץ מוצאו.
כזו שמאפשרת למי שמקבל את הגנתנו – לעבוד ולהתפרנס, כך שלא יהיה לנטל על החברה ועל ענייה.
כזו שמפסיקה את "יבוא" העובדים הזרים ומאפשרת לזר ולגר שבקרבנו לעבוד.
 
בכנסת הקודמת בקשתי מניצב בדימוס, היום כבר חבר כנסת, משה מזרחי, לעמוד בראש ועדה שתיתן פתרון עמוק ואמיתי לפצע הזה.
השתתפו בה אנשי חוק ומשטרה, נציגים של השכונות, נציגי הפליטים, ארגוני זכויות אדם ובראשם הועד למניעת רצח עם – כולם.
הנחנו יחד, כל סיעת העבודה, הצעת חוק סדורה ומעמיקה שכוללת את כל הכלים הדרושים לביצוע.
אתם מוזמנים לקרוא אותה: http://www.shelly.org.il/node/8559
 
לו הייתה מאומצת בזמן – לא היינו מגיעים לרגע הזה. אבל זה לא מאוחר מדי.