"זיכוי ליברמן. אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, אתם צודקים"

9 בנובמבר, 2013
הי זאת שלי, זיכוי ליברמן. אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, אתם צודקים.
אני מאמינה בכל ליבי ששופטי בית משפט השלום בירושלים עשו את עבודתם נאמנה ופסקו על פי חומר הראיות שבפניהם. אבל אי אפשר להשתחרר מהתחושה שליברמן הצליח להונות את מערכת המשפט בישראל ולתמרן אותה.
קריסת התיק בבית המשפט והפער הגדול בין הראיות שבידי המשטרה והפרקליטות, והעדויות שנשמעו בבית המשפט לבין הכרעת הדין, הוא בלתי נתפס. אלה מחייבים את הפרקליטות, כמו במקרה קצב, לשקול מחדש את אסטרטגיית התביעה ולהגיש ערעור.
אסור להשאיר פרשה כה חמורה בלא שנהפכה בה אבן על אבן ובמיוחד שעה שעל העובדות הקשות אין מחלוקת.
ממילא סעיף האישום (הפרת אמונים, אחרי שידע שהשגריר שיבש בשבילו הליכי חקירה, לא דיווח על כך, וקידם אותו) נראה על פניו כמו טיפה בים אחרי פרשת חברות הקש. שם עד אחד נפטר בנסיבות מסתוריות, עד אחר התאבד ועדה נוספת איבדה את זיכרונה, חשבונות שמנים עלומים, חברים מפוקפקים ודמי ייעוץ מוזרים בפרשת האי היווני, כל אלה לא הבשילו לכדי הליך משפטי וההפסד כולו של הציבור אשר נותר עם אדם מושחת בעמדת מפתח בכירה. 
שחיתות ציבורית לא נופלת מחומרתה של שחיתות פלילית וכאן מדובר באדם מושחת.
טענותיו של ליברמן כי נטפלים אליו הם זעקת הקוזאק הנגזל. מי שעבר עינוי דין היו המשטרה, הפרקליטות, ובתי המשפט שבהם התעלל במשך שנים ארוכות ורדף את חוקריהם הטובים ביותר.
וגם: אני קוראת לנתניהו שלא לאפשר לליברמן לחזור לתיק החוץ. מדיניות חוץ יוצרת מטבעה בעיות רבות, שר חוץ צריך להחליק אותן. ליברמן מעמיק אותן, ודווקא בתקופה הרגישה הזאת, צריך פשוט להרחיק אותו מהמשרד.