"על אנשים שמרביצים לילדים שלהם"

12 בנובמבר, 2013
הי זאת שלי, על אנשים שמרביצים לילדים שלהם. פעם אחת שמישהו יסביר לי איך אפשר להרים יד על מישהו שהוא חלש ממך, תלוי בך, אוהב אותך, סומך עליך שתגן עליו.
אני לא מאמינה להורה ש"איבד שליטה" והכה את ילדו בגלל שהילד "שיגע" אותו. אולי אאמין לו אם יאבד שליטה ויכה מישהו חזק ממנו.
היום התפרסם מחקר ישראלי מקיף ומעמיק שבו בפעם הראשונה שאלו את הילדים עצמם מה הם עוברים. התברר שכל ילד שני הוא קרבן של אלימות או הזנחה מצד הוריו.
כן, אלימות כוללת גם מכות "רגילות".
ובכן, אין שום דבר רגיל במכות, לא בסטירה, לא בטלטול, לא במכות על הישבן. זה כואב, זה משפיל, זה מסוכן, זה לא חינוכי.
לפני שהייתי אמא, היו אומרים לי לפעמים – חכי חכי שיהיו לך ילדים. אז תראי שלפעמים צריך לתת להם מכה כשהם רצים לכביש/כשהם ישתוללו/כשהם ממש יתחצפו וכו' וכו'.
אז לפני כמעט 23 שנים הפכתי להיות אמא, ומעולם, מעולם, לא עלה על דעתי לרגע, וגם לא התחשק לי לרגע, להרים יד על הילדים שלי.
להיפך, החרידה אותי יותר ויותר הידיעה שיש יותר מדי הורים שעושים את זה לילדיהם. זה כל כך מנוגד לא רק למוסר פשוט, אלא אפילו לאינסטינקט ההורי הבסיסי לדאוג שתמיד יסבלו כמה שפחות.
לילדים שלי אמרתי תמיד שישמרו על הסודות שחברים שלהם מפקידים בידיהם, אבל יש סודות שאסור לשמור: אם החבר/ה הם קורבן של התעללות מכל סוג.
וכן, היו כמה פעמים שבהם התערבנו. בין אם בלחץ על ההורה שילך לטיפול, ובין אם בפניה לרשויות הרווחה אם היה מדובר באלימות שיטתית.
ים של כאב של בני האדם הפעוטים האלה שגורלם ואושרם בידינו - נחשף היום.
ולא, אין לי איור נוגע ללב לצרף, לא גרף של נתוני המחקר, ולא חוק חדש. יש מספיק חוקים בגזרה הזאת.
הפעם זה אישי וזה קהילתי. אל תרימו יד על הילדים שלכם, אל תהיו עיוורים או אדישים כשזה קורה לידכם, תתערבו, תתלוננו, תצילו.