"כמה מלים על אייל גולן"

20 בנובמבר, 2013
הי זאת שלי, כמה מלים על אייל גולן, מעבר לעניין הפלילי, גועל נפש אישי וסלידה מוסרית ממנו ומ"פמלייתו", צביטה גדולה בלב על הבנות.
ראיתי עכשיו ראיון עבר שבו הוא מדבר ברגישות חשופה על מחשבות קשות שחולפות בראשו, שאולי יום אחד בעתיד הוא יכנס לקניון ואף אחד לא יזהה אותו.
חבל שחלק קטן מהרגישות הזאת לא נשמר בלבו כש"סופקו" לו על פי החשדות נערות צעירות לשימושו האישי.
גם לי עוברות בראש מחשבות קשות.
על הניצול, אטימות הלב, הציניות, ההתייחסות לילדות האלה כאילו היו חפץ לשימוש, הספסור בהן, הבהמיות שבחוסר המודעות המוחלט לכך שמדובר בניצול חולשתן כשהן מובלות לספק את צרכיו של אדם שהן מעריצות.
אתמול הייתי בעירוני א', בכנס סיכום מסע לפולין של השכבה של הבת שלי, הסתכלתי על בנות ה – 18, שאת חלקן אני מכירה מאז שהיו בגן, וחשבתי על מה שהתרחש בחצרו של "הזמר המפורסם", עם בנות צעירות עוד הרבה יותר.
כמה הן שבריריות ופגיעות – גם כשהן חכמות ומצחיקות וכאילו בטוחות בעצמן.
ושוב חוזרים הטיעונים חסרי הבושה. על "זו דרכו של עולם" - אז מה? דרכו של עולם היתה גם עבדות ונפטרנו מהעבדות.
על זה ש"ככה זה אצל גברים" - איזה שטויות! ברור שרוב הגברים הם אנשים מוסריים.
על זה שאולי הן היו "פרובוקטיביות" - זה כבר מאוד מקומם – כי נשים וקטינים הם קרבנות לתקיפה ולניצול בשיעורים דומים, בלי שום קשר ללבוש ולהתנהגות, גם כשגופן מכוסה כליל כולל רעלה.
אולי קשה לתפוס את מה שכל אשה יודעת, ובמיוחד נשים צעירות: את המשמעות הטורדנית והמאיימת של להיות חשופה פעמים רבות מדי להטרדה, לניצול, שלא לדבר על אלימות מינית ממש.
ומי שקשה לו לחשוב על הקורבן, שיחשוב על הבת שלו, או על כל אשה אחרת שיקרה ללבו.