שלי: להיאבק בשינוי הכלל הפיסקאלי

20 בדצמבר, 2013

יחימוביץ': להיאבק בשנוי הכלל הפיסקאלי; "בכל פעם שתשמעו מעכשיו שהממשלה מתכוונת "לבטל" או "לשנות" את "הכלל הפיסקאלי" דעו שהכוונה היא להיות עוד יותר קיצוניים במגבלה הקשה ממילא על ההוצאה הציבורית. לייבש ולקצץ עוד את החינוך, הבריאות, הרווחה, בטחון הפנים."

בסטטוס מפורט שהעלתה לעמוד הפייסבוק שלה, כותבת שלי:

"בואו נדבר קצת על כלכלה. על הקשחת "הכלל הפיסקלי" שמתכננים נתניהו ולפיד ומה זה אומר.

על מה זאת מדינה אחראית וטובה, ועל כמה הצעד הזה הוא ההיפך מאחריות כלכליות, חברתיות, ולאומית.

הכוונה: להחזיר את עדכון התקציב ל – 2.7% לפי שיעור הגידול באוכלוסיה בתוספות קלות, לעומת 4% שאיפשר הכלל הפיסקאלי במתכונתו הנוכחית - שגם היא ממילא נוקשה ויוצרת אי שוויון.

בכל פעם שתשמעו מעכשיו שהממשלה מתכוונת "לבטל" או "לשנות" את "הכלל הפיסקאלי" דעו שהכוונה היא להיות עוד יותר קיצוניים במגבלה הקשה ממילא על ההוצאה הציבורית.

לייבש ולקצץ עוד את החינוך, הבריאות, הרווחה, בטחון הפנים.

(לא את תקציב הבטחון, שרק היום, בדוגמא אפיינית, אישרה לו ועדת הכספים תוספת של חמישה מליארד).

הכלל הפיסקאלי נוצר במקור כדי לצמצם את שיעור הגירעון של ישראל ואת יחס החוב-תוצר שלה באמצעות הטלת מגבלה: לא לאפשר לממשלה להגדיל את התקציב מעבר לגידול באוכלוסיה.

לא משנה אם יש עודפי גביה, לא משנה אם יש תמלוגים מאוצרות טבע, לא משנה אם יפול עלינו מטאור עשוי יהלומים או מאגרי גז טבעי – לא מרחיבים, נקודה.

בפועל זה קיצוץ תמידי ואכזרי. כי לזה מתלווה גם קיצוץ קבוע בבסיס התקציב, בכל פעם מחדש, בדחיפות, תוך זריעת פאניקה שהמצב קטסטרופלי.

פעם זה נתניהו, פעם זה לפיד.

אם מצד אחד אסור להרחיב את התקציב, ומצד שני מקצצים אותו בבסיסו בכל שנה (בכל פעם לתמיד, לא באופן חד פעמי!) – התוצאה היא שיש פחות מדינה ויותר הישרדות על בסיס אישי.

וכך "הכלל הפיסקאלי" הופך בעצם, באופן מוסווה ולפעמים גלוי – לכלי אגרסיבי להפרטת המדינה, לנסיגה שלה מכל אחריות.

לכלי להעברת החוב מהמדינה – אל משקי הבית.

החוב הלאומי של ישראל נמוך מ-70%. ממוצע החוב של מדינות ה OECD הוא 83%.

לא רק זאת, ההוצאה הציבורית בישראל היא גם ככה בין הנמוכות מהמדינות החברות בארגון.

אתם יכולים לראות את זה היטב בגרף המצורף.

וכשמביאים בחשבון את האחוז הגבוה מהתקציב שמופנה לצרכי בטחון אצלנו, שמן הסתם גבוה בהרבה מבאסטוניה או בשווייץ, ברור שהמצב חמור עוד בהרבה.

בעולם כולו מבינים שקיצוץ עיוור בהוצאה הציבורית ובשירותים החברתיים לא מוביל לצמיחה אלא להיפך. אפילו קרן המטבע העולמית, לא גוף שמשתייך לצד השמאלי-כלכלי של המפה בלשון המעטה, קבעה לאחרונה כי מדיניות הקיצוצים הנרחבת שנקטו בה ממשלות רבות באירופה ובעולם כשלה ולא הביאה לשינוי מגמה כלכלי, אלא להיפך - גרמה להרחבת הפערים ולהעמקת המיתון.

ההחלטה המסתמנת של האוצר להחמיר את כלל ההוצאה, מתעלמת לחלוטין ממדדים קריטיים כמו הזדקנות האוכלוסיה, אי השוויון המחריף, ובוודאי ממשבר הדיור.

שלא לדבר על צרכים חברתיים בוערים שנוצרו בשנים של קיצוצים אכזריים - ולא יקבלו שום מענה.

אין כאן טעות או קוצר ראייה, אלא מדיניות מכוונת שנועדה להביא לקריסת המערכות הציבוריות בישראל.

נתניהו, לפיד ובנט אוהבים לדבר על מלחמתם (המדומה) ביוקר המחייה.

ומה לדעתכם תהיה התוצאה של החלטה כזאת? משקי הבית בישראל ישלמו יותר, והרבה יותר, על הכל:

על שירותי בריאות משלימים, על מורים פרטיים שאין ברירה אלא לקחת כי בבית הספר אין כסף לכיתות קטנות, יותר ארנונה כי העיריה לא מקבלת שקל ממשרד הפנים וחייבת לגייס כסף בעצמה כדי לספק שירותים מינימאליים לתושבים.

בשנים האחרונות, אחרי שנים של כלכלה שגויה ולא מוסרית, הבאנו יחד לשנוי בשיח ובתודעה הציבורית.

והתחלנו גם לראות חרכים, בקיעים, בתפיסת העולם האטומה של הממשלה, ולפיה המדינה צריכה לשרת את אלה שיש להם, ולהותיר את אלו שאין להם להסתדר לבד בג'ונגל.

הרעיון על כך שלמדינה יש אחריות, שהאי שוויון הוא מסוכן, ושבריאות, חינוך ומים הם לא מותרות אלא זכות בסיסית - התקבל וחלחל בציבור הרחב, בכנסת ולאט לאט גם במסדרונות הממשלה.

הקשחת הכלל הפיסקאלי היא מחיקה קשה של כל ההישגים האלה.

הם לא שכחו דבר ולא למדו מאומה, כדברי הסופר הצרפתי ויקטור הוגו.

בואו נראה להם שגם אנחנו לא שכחנו דבר, אבל לעומת זאת למדנו הרבה.