שלי על אזרחים יהודים במדינה פלסטינית: "לא פוסלת על הסף"

28 בינואר, 2014
שלי בבלוג:
 
נתניהו לא לבד. מה שאבו מאזן אמר לי, בפגישה שלי אתו במוקטעה במאי 2013 (גם סאיב עריקאת היה בחלק קטן מהפגישה), זה שמצדו אם אחרי ההסדר יהיו יהודים שירצו לחיות במדינה הפלשתינית – תפאדאל. זה לא עלה כעניין דרמטי, אלא כבדרך אגב, ואני יודעת שבהזדמנויות אחרות הוא דיבר אחרת.
 
השבוע אמר את זה גם נתניהו, והקים עליו מקהלת זעם והתנגדות קודם כל מהימין, אחר כך מהפלשתינים, וקצת גם מהשמאל.
אני לא מוצאת שום סיבה לפסול את הרעיון הזה על הסף.
הרי הדרישה של נתניהו היא בלי תנאים מוקדמים, ושהכל יהיה על השולחן. אז למה שהאופציה הזו לא תהיה על השולחן?
 
כמובן שיש הבדל בין יהודים ישראלים שחיים כאזרחי המדינה הפלשתינית ובין מובלעות בריבונות ישראל בתוך הרשות הפלשתינית, כמובן שעולות כאן שאלות בטחוניות סבוכות. אבל זה בהחלט ראוי לבדיקה מעמיקה.
 
האם יש ערך לבלון שהפריח נתניהו הפעם? לצערי נראה יותר ויותר שמדובר בדיבורי סרק ובהרבה מהומה על לא מאומה. ממילא כשהוא אומר שתי מדינות הוא לא מאמין בזה.
 
מוזמנים לאתר שלי לראיון שנתתי הבוקר בעניין הזה בקול ישראל, תמצאו שם גם לינק למאמר מעניין של גדעון ביגר וגלעד שר, שכותבים:
"... פינוי בכוח... הוא משימה קשה ביותר למדינה, שעלול להגיע לידי שפיכות דמים... על רקע זה עולה הרעיון לבחון אפשרות שישובים יהודיים ישארו בתחומי המדינה הפלשתינית, לכשזו תקום..."