שלי על הפערים בין אשכנזים למזרחים

29 בינואר, 2014

שלי בבלוג:

 
אשכנזים מרוויחים יותר ממזרחים. נכון שהקביעה הזאת מעצבנת רבים מכם? אבל אולי יהיה נכון יותר להפסיק את הרוגז, את הרתיעה, את הפחד, את הדחקה ואת ההכחשה ולהביט סוף סוף למציאות בעיניים?
 
וגם לשאול את עצמנו, למה יש לגיטימיות מוחלטת (בצדק) להתעסק באי שוויון בין נשים לגברים, בין ערבים ליהודים, להוקיע (בצדק) אפליה של קהילת הלהט"ב, של עובדים זרים, אבל כשזה מגיע לאפליה ואי שוויון של מזרחים לעומת אשכנזים – העיסוק בזה נחשב למזיק, מסוכן, נלעג, בדוי, בכייני, ומה לא?
 
הנה הנתונים של מרכז אדווה, בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, טרי טרי מהתנור, אבל לא בפעם הראשונה: 
ההכנסה החודשית של שכירים עירוניים אשכנזים - 42% מעל ההכנסה החודשית הממוצעת של כלל השכירים העירוניים.
של שכירים עירוניים מזרחיים - 9% מעל ההכנסה הממוצעת.
של שכירים עירוניים ערבים - 34% מתחת להכנסה הממוצעת.
אז בואו קודם כל נכיר בעובדות. אשכנזים, וגם ילדיהם, ובינתיים גם נכדיהם, מבוססים כלכלית הרבה יותר ממזרחים.
 
כשלמדתי מדעי ההתנהגות, באוניברסיטת בן גוריון היתה לי מרצה נהדרת למבנה חברתי של ישראל שלימדה אותי שהדיון הכי אסור בישראל הוא הדיון האתני.
היא גם תרגלה אותנו להבחין בטכניקות ההשתקה. יצירת בלבול לוגי והאשמה בגזענות דווקא את מי שבעצמו היה מושא להדרה וכעת מנסה להאיר את הפינה החשוכה הזאת, האשמה של מי שמנסה לעסוק בעניין באופן רציונלי ב"הוצאת השד מהבקבוק" ובשלל תכונות מגונות, הבאת דוגמאות (ויש כמובן רבות, לשמחתנו) של מזרחים מצליחים, ועוד ועוד.
 
אני חווה את זה שוב ושוב עד עצם היום הזה בכל פעם שאני מנסה לדבר על זה, ומשתאה בכל פעם מחדש מעוצמת ההתנגדות שמעורר העיסוק במזרחיות.
 
עוד יותר קשה להבין זאת אצל שוחרי שוויון. הרי צריך להיות עיוור לחלוטין כדי לא לראות את החפיפה הרבה בין מעמד סוציו-אקונומי ובין ארץ מוצא עד דור שלישי. אנשים מודעים כל כך מסרבים לראות הקשרים פשוטים כל כך לכל תחומי החיים – הדיור, היצוג באליטות, ההכנסה.
כבר פגשתי כאלה שבפוסט דוקטורט שלהם בחו"ל התעסקו באתניות בחדווה גדולה. שם, לא פה. אבל כשחזרו ארצה נעשו שוב עוורים.
 
טרנדים באים והולכים, אבל יש דבר אחד שלא משתנה: כל עיסוק בסוגיה האתנית הפנים-יהודית ישראלית, נתקל בחומות של חוסר לגיטימיות. טקסט זעם של משורר מזרחי מוכשר – בשמחה. דיון עמוק, כלכלי ולאומי על אי שוויון מובנה? זה כבר לא.
 
אי השוויון הגובר בחברה הישראלית מעצים ומחדד את הפערים. אולי המחקר של אדווה היום הוא הזדמנות להרחיב, באומץ, את השיח ואת המאבק היומיומי נגד האי שוויון.
 
לחצו כאן לפוסט המקורי בעמוד.