שלי ברשת ב': קשה לדחוף סיכה לתוך הקונצנזוס בממשלת הימין הכלכלי על השר"פ

29 בינואר, 2014
האזינו:
שלי התראיינה לתכנית סדר יום עם קרן נויבך, והתייחסה למאבק כנגד החלת שירותי הרפואה הפרטיים (שר''פ) בבתי החולים הציבורים - סוגיה שנידונה בימים אלו במסגרת דיוני ועדת גרמן. כזכור, שלי הייתה חברת כנסת היחידה שהופיעה עד כה מול הועדה. 
 
''הגעתי לעדות בועדה והצגתי להם את השקפתי. לא התיימרתי ללמד אותם את תורת הבריאות הציבורית - יושבים שם אנשים עם רקורד מאוד מרשים - אבל כן רציתי להעמיד אותם על המשמעויות מרחיקות הלכת מבחינה מוסרית, לאומית וציבורית של הדבר הזה," אמרה. כתגובה לשאלה כיצד היא מסבירה את העובדה שחברי כנסת אחרים נמנעים מלהתעסק בנושא, אמרה: ''זה לא שניחנתי בתכונות מיוחדות – פשוט ביקשתי להופיע בפני הועדה, ואני יודעת שאני גם היחידה שעשתה את זה. חברי כנסת אחרים לא מתעסקים בנושא פשוט כי הוא מורכב. הוא כולל הרבה מספרים, הוא נושא כבד ויש בו כסף גדול. לא מדובר במיליון ש''ח לפה, מיליון לשם רק בשביל שתוכל להגיד אחרי זה ש'עשיתי',  אלא במשהו מבני עמוק שמשפיע לא רק על מערכת הבריאות בישראל – אלא גם על אי השוויון בישראל, ובכלל על המראה שלנו כמדינה. העובדה שאני מוצאת עצמי לבד במערכה מביאה אותי להוציא קול קורא לחברי הכנסת, על מנת שייכנסו לעניין הזה. אי אפשר גם להתעלם מהעניין הפוליטי: הקואליציה היום אולי מתקוטטת בעניין ההסדר המדיני, אך יש בתוכה תמימות דעים מוחלטת סביב תפיסה כלכלית שהיא מאוד קיצונית וימנית. קשה אפילו לדחוף סיכה לתוך הקונצנזוס שיש להם סביב הנושא הזה."
 
שלי הסבירה את מקור ההתנגדות שלה להחלת השר''פ: ''יש אלף סיבות לכך שאני מתנגדת. אנחנו בכלל לא מבינים את המשמעות של זה. אני מציעה שהמאזינים ידמיינו בית חולים ציבורי, שהממשלה בנתה וציידה מכספו של משלם המיסים, ואז מקיימת בו שני תורים נפרדים, לעשירים ולעניים. המצב שבו מי יש לו מקבל את הרופאים שנחשבים להכי טובים בלי לחכות בכלל, ומי שאין לו משתרך מאחור, מקבל טיפול רק אחרי חצי שנה או שמונה חודשים והולך לרופאים שנחשבים לפחות טובים, הוא זוועה מוסרית. זה מחזיר אותנו לימי הביניים. השר''פ, אמור להיות תרופת קסם לשחיקה של המערכת הציבורית. לא רק שלא באמת תהיה תרופה, אלא שהוא גם יהיה סוג קו פרשת מים שלא רק יגדיל את אי השוויון אלא גם יעלה את יוקר המחיה, משום שע''פ החישובים שלנו, הנסמכים על מחקרים מאוד אמינים שנעשו בנושא, כל משפחה תשלם עוד 1,500 ש''ח בשנה אחרי שיוחל השר''פ."
 
בהמשך התייחסה שלי גם למתרחש בבתי החולים בהם מוחל השר''פ כבר היום: ''יש דברים שלא צריך לדמיין. כשרוצים לעשות ניסויים בבני אדם אומרים תמיד קודם 'נעשה פיילוט', אבל הפיילוט הזה קיים כבר הרבה שנים בבתי החולים הדסה ושערי צדק, שם יש שר''פ מלא. והנה, אנחנו רואים שבשערי צדק אדם רגיל מחכה בתור פי 5 יותר ממי שמשלם לשר''פ, ובהדסה הוא מחכה פי 13. זאת מתמטיקה נורא פשוטה. תור שמתקצר לאדם אחד, הוא תור שמתארך לאדם אחר. הדבר הכי נורא בעיניי הוא שר''פ בפגייה, שם עסוקים בהצלת חיים. ברגע שנחיל שם שר''פ, חיים בעצם יקנו בכסף. לא יהיה אפשר להימלט מזה."
 
למרות זאת, הבהירה שלי כי היא ''לא רוצה להתנפל על מנהלי בתי החולים. הם מנהלים קרב מאסף, בזמן שהם רואים את בתי החולים שלהם נשחקים. אני רואה את מנהלי קופות החולים פשוט זוחלים על ארבע מדי שנה כדי שיעדכנו להם את התקציב. והנה, רק לפני חודש החליטה המדינה לקצץ ב-6 מיליארד ש''ח את תקציב 2015. מאיפה זה יבוא? לא מתקציב הביטחון''.
 
שלי הסבירה גם מהם הפתרונות החלופים שהיא מציעה: ''החסר התקציבי של מערכת הבריאות נובע מכך שהעדכון אינו ריאלי. עד כה העדכון הדמוגרפי היה לפי שיעור של 1.2, כשבאמת קצב ההתרבות עמד על בין 1.8 ל-2. לאחרונה בג''צ אמנם הכריח את העלאת סף העדכון ל-1.5, ועדיין מדובר בשחיקה תמידית של המערכת. הגיע הזמן לעדכן באופן ריאלי את תקציב הבריאות, כך שחדרי הניתוח בבתי החולים יאוישו ברופאים, במרדימים, באחיות, בעובדי משק, במנקה, גם בשעות אחה''צ. תקציב כזה חייב להיות תקציב צבוע, כי למנהלי בתי החולים אין הבטחה שהתקציב הזה לא ימעל, יישחק או כלל לא יועבר בהמשך. יש גם דברים שאפשר לעשות בלי כסף – את אופציית בחירת הרופא, למשל, צריך להוציא לחלוטין מהביטוח הפרטי, ולאפשר אותה לכל אדם שמבוטח בביטוח בריאות''. לסיכום הנושא, אמרה שלי כי ''המערכת חייבת להיות שקופה וגלויה, בשביל שכל אדם יידע שכאשר הוא בוחר רופא שבעיניו נחשב לרופא טוב – הוא יצטרך לחכות לו כך וכך חודשים''. 
 
לקראת הסיום נשאלה שלי פעם נוספת האם התקדמות של המגעים המדיניים תביא לכניסתה של מפלגת העבודה לממשלה: ''כניסה לממשלת ימין שמדרדרת את התהליך המדיני ונוקטת באותה מדיניות כלכלית שהרגע דיברנו עליה – היא באופן חד משמעי התפרקות מוסרית ופוליטית מבחינתה של מפלגת העבודה, וברור שבמצב הקיים מהלך כזה אינו בא בחשבון. ביום שנהיה ערב חתימת הסכם שלום, הכול יהיה פתוח לדיון. אבל כיוון שאנחנו כל כך רחוקים משם, באמת שאין על מה לדבר כרגע."