שלי בערוץ הכנסת: הסכסוך בין נתניהו לבנט רק מחדד את הדמיון ביניהם

28 בינואר, 2014
שלי התראיינה בתכניתה של אורית לביא-נשיאל "אולפן פתוח" בערוץ הכנסת בנושא ההתבטאויות האחרונות של רה"מ נתניהו והשר בנט. "בואו נקרא לילד בשמו: מדובר בשני פוליטיקאים בכירים ביותר, אחד הוא ראש הממשלה ואחד שר בכיר, שהם ימנים מאד בעמדתם המדינית, שמתכתשים ביניהם על ניואנסים - שניהם לא רוצים שלום, שניהם לא רוצים הסדר, שניהם לא רוצים את פתרון שתי המדינות, כל המהומה הזאת שקמה בסופו של דבר בכלל לא מייצרת הבדלים ביניהם, היא רק מראה את הדמיון ביניהם."
 
לעניין ההצעה הקונקרטית שהעלה נתניהו, לפיה תושבי מאחזים מבודדים שיבחרו בכך יוכלו להישאר תחת ריבונותה של המדינה הפלסטינית לכשתקום, אמרה יחימוביץ' כי "מדובר בפתרון שצריך לשקול אותו, ולא צריך לפסול על הסף. אני לא אומרת שהוא טוב, הוא עמוס בסוגיות - אזרחים של מי הם יהיו? של הרשות הפלסטינית או אזרחים ישראלים או אולי בעלי אזרחות כפולה? האם מדובר במובלעות של מדינת ישראל או על יישובים שבשליטת הרשות הפלסטינית? - אבל זה בוודאי נושא שצריך לבחון אותו ויכול להיות בהחלט שיהיו מתנחלים שיבכרו להשאר ביישוביהם ולא להתפנות. ובכלל, למי שבאמת חושב על הסדר - הרי בסופו של דבר אנחנו מדברים על פינוי התנחלויות, זו המשמעות של שתי מדינות לשני עמים, ויש מקום לשים על השולחן גם את האופציה הזאת ולבחון אותה ברצינות רבה." 
 
כשנשאלה אם כניסה של מפלגת העבודה לקואליציה הייתה משנה במשהו את תמונת המצב המדינית, ענתה שלי: "למה לדבר ב'אילו' ו-'אם'? למה לנחש? כבר היינו בסרט הזה. ברק, יצחק הרצוג - היום יו"ר המפלגה, ושרים נוספים, ישבו עם נתניהו באותה ממשלה והיו אמורים להיות אלה שיביאו לפריצה מדינית. ראינו קפאון מדיני של 4 שנים, וגם מדיניות כלכלית קיצונית ומרחיבת פערים. יש שגיאות שאנחנו עושים כי אנחנו לא יודעים מה יהיה. כאן אנחנו כבר יודעים מה יהיה...  אף אחד מהצופים עכשיו בבית לא חושב שההרכב הזה היה מביא לפריצה מדינית ולשלום כולל במזרח התיכון. מה שהיה קורה זה שמפלגת העבודה, כדרכה הלא טובה - שאותה אני זוקפת לזכותי ששיניתי - הייתה הופכת להיות קבלן ביצוע של המדיניות של נתניהו, והייתה נחלשת מאוד ומאבדת את הסיכוי אי פעם לשוב ולהיות גורם דומיננטי."