שלי בכתבה לרגל יום האישה הבינלאומי בדה מרקר: "אצלי הפמיניזם הוא חלק מתפישת עולם סוציאל־דמוקרטית מקיפה"

28 בפברואר, 2014

"נשים מוכשרות מאוד מאוד, גם כשהן מבקיעות את תקרת הזכוכית, מגלות לצדן גברים בינוניים מאוד שלא נאלצו לשבור שום תקרה. לצערי, אנו עדיין חיים בחברה שבה הגבר הבינוני יגיע רחוק יותר מהאשה הבינונית". ראיון שלי לצביקה זרחיה ליום האשה הבינלאומי, על ההיבט הפמיניסטי של הפוליטיקה והכלכלה. הנה חלק מהראיון, הראיון המלא בלינק.

-           נשים תפסו בשנים האחרונות עמדות מפתח בכירות במגזר העסקי והציבורי.

"נכון, וזה מצוין. יש עוד הרבה הישגים למהפכה הפמיניסטית, שנמצאת בעיצומה. נשים כאלה סוללות את הדרך לאחרות, הן יוצרות מצב שבו אשה בצמרת היא עניין נורמטיבי, וזה מודל חינוכי חשוב לנשים צעירות. אבל אצלי הפמיניזם הוא חלק מתפישת עולם סוציאל־דמוקרטית מקיפה, וחשוב לי לומר שלא מספיק שאשה תהיה אשה במובן הביולוגי, היא צריכה שיהיה לה אתוס שוויוני כולל שבמסגרתו היא תהיה מחויבת לנשים אחרות. אחרת עשינו רק חצי עבודה".

-           נשים עדיין נרתעות מכניסה לפוליטיקה. למה?

"נשים נמצאות פחות באליטות הכוח. בנוסף לסיבות ההיסטוריות והמבניות, יש קושי נפשי בלהיות חלוצות וראשונות במקומות שהיו בהגמוניה גברית. בישראל יש קשיים ייחודיים: צה"ל משמש חממת גידול לאליטות הפוליטיקה, וגם לאליטות ההיי־טק והעסקים, ובכלל להנהגת המדינה. נשים כמעט לא חודרות לצמרת צה"ל ואין להן את המשגר הזה להנהגה. גורם שני הוא המפלגות החרדיות, שמלכתחילה לנשים אסור לכהן בהן. זה משאיר שטחים שלמים של הפוליטיקה הישראלית שהם 'נקיים' מנשים. כמו כן, השיח אצלנו הוא שיח צבאי וביטחוניסטי מאוד. לכן גברים נתפשים לכאורה 'טבעיים' יותר במרחב הפוליטי, גם אם הם היו ג'ובניקים".

-          ויש תמיד גם את הבית והילדים. מניסיונך אפשר "גם וגם", או שקריירה מחייבת ויתור על בית?

"פעם שאלה כזאת היתה מעצבנת אותי, כי שואלים אותה רק נשים. אבל מה לעשות, זאת שאלה שמחוברת למציאות. תחזוק שני העולמות הוא קשה, אבל רבות מאתנו מצליחות בזה למרות הקושי. מבחינתי, לחתוך חתיכות גדולות של זמן כדי להיות עם הילדים (גל, 23, קצין בצבא, ורמה, 18, תלמידת י"ב) היה תמיד כלל קדוש. מעולם לא הצטערתי על שעה שהייתי בה עם הילדים שלי במקום לעשות דברים אחרים, ולא משנה כמה היו חשובים.

"הילדים שלי מאוד מעורבים וערכיים. אכפת להם מהחיים הפוליטיים שלי, וזה מקל על המשימה. וגם יש לי מזל: נועם, אבי ילדי, הוא אבא מדהים ושותף מלא לגידול הילדים, ותמיד נתן לי, ועודו נותן, גיבוי ועורף חזקים מאוד. על זה אמא שלי אומרת שצריך לדעת לא רק עם מי להתחתן, אלא גם ממי להתגרש. ובכלל, אני בטח לא מתלוננת, אלא מאוד מודעת לכך שיש לי הרבה מזל בכך שזכיתי כל חיי להתפרנס ממה שאני אוהבת וממה שאני מאמינה בו, בעוד הרוב המכריע של הנשים עובדות קשה מאוד פשוט כדי להתפרנס. 75% מהנשים העובדות לא מגיעות בכלל לסף המס, עובדות קשה ומרוויחות מעט מאוד. ההזדהות הנפשית שלי אתן חזקה ועמוקה מאוד, ואני מחויבת לייצג אותן נאמנה גם אם גורלי שפר עלי יחסית".