שלי על המו''מ המדיני: "פטריוט אמיתי נמדד בנכונותו לשלום"

23 באפריל, 2014
האזינו:

לריאיון המלא:

 

שלי התראיינה לתכנית ''הבוקר הזה'' ברשת ב' בהנחיית אריה גולן, והתייחסה לקיפאון במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים.

''שמעתי את רשימת הדרישות של השר ישראל כץ, שבה הוא עושה מבחן פטריוטיזם לאופוזיציה ודורש ממנה להיות ימנית לחלוטין, כמו הממשלה, ולהתנגד להסדר. הוא אפילו הרחיק לכת, ואמר שערב מלחמת לבנון השנייה נתניהו התייצב לצד הממשלה - כלומר, הוא כבר מייצר לנו איזו מלחמה קטנה. אני לא זקוקה לאישורי פטריוטיות מישראל כץ. להיות פטריוט ולאהוב את המדינה שלך זה לרצות במדינה יהודית ודמוקרטית, שהיא ההתגשמות של החזון הציוני. עלו אצלך דובר אחרי דובר, בין היתר אורי אורבך, שאמר ביושר לבב שמפלגתו אינה מעוניינת בהקמת מדינה פלסטינית. כמוהו ישראל כץ, כמוהו בנימין נתניהו וכמוהו נפתלי בנט, שגם מתגרה עכשיו באבו מאזן, ואומר לו 'נראה אותך'. אז אנחנו לא שם. אנחנו רוצים במדינה יהודית ודמוקרטית, וכדי להגיע ליעד הזה, שהוא חיוני לקיום שלנו, חיוני ליחסינו עם העולם, חיוני למימוש החזון הציוני – צריך להמשיך לדבר עם הפלסטינים ולנסות להבקיע לפתרון".

''כל כך הרבה שנים אנחנו מתעסקים במציאת האשם. בכל פעם, מאז יצחק רבין ז''ל, ראשי ממשלה ישראלים מייצרים סוג של משא ומתן מדומה, כדי להגיד 'הנה, נתנו להם הכול, והם לא רצו'. אנחנו יכולים להיות שוב במשחק הזה, ויכול להיות שימצאו אומה או שתיים שיחשבו שאנחנו צודקים, אם כי סביר להניח שאנחנו נהיה המואשמים, לצערי הרב. אבל מה האינטרס שלנו? לאן אנחנו רוצים להגיע? האם אנחנו רוצים להבקיע לפתרון, או האם אנחנו רוצים לפוצץ את כל העניין ולהגיד ' If you want to shoot  ומבחינתו שימו את המפתחות, זה לא מעניין אותנו'. הרי זאת איוולת. אנחנו רוצים עכשיו לממן את הרשות הפלסטינית? אנחנו רוצים את קץ ההסדרים הביטחוניים עם הפלסטינים, שמאפשרים לנו לחיות כאן בשלווה יחסית? בשביל מה הדיבורים המתלהמים האלה? בשביל מה קריאות השמחה על זה שאבו מאזן הציב כמה תנאים? אני לא מצאתי שם אפילו דבר אחד חדש. זה עוד סבב של דיבורים".

"אנחנו לא מנהלים עכשיו את המשא ומתן. בסופו של המשא ומתן, אכן נצטרך לדבר על סוגיית הגבולות. אכן נצטרך להגיע לפתרון בסוגיית הפליטים – ושלא יהיו אי הבנות, אנחנו כמובן מתנגדים לזכות השיבה. אכן יהיו על השולחן כמה בעיות ליבה. אבל אם אתה שואל אותי עכשיו האם צריך לפוצץ הכול, ''להבין עם מי מדברים'', כמו שאמר ישראל כץ, או להמשיך את השיחות, לחרוק שיניים, להבין שגם אבו מאזן לא ממש נלהב לרעיון אך שבכל זאת צריך להמשיך – התשובה היא להמשיך, כי מצבה האסטרטגי והבינלאומי של ישראל בתוך משא ומתן טוב לאין ערוך משל ישראל מחוץ למשא ומתן".

כתגובה לשאלה מה היא לומדת מהמשא ומתן שמנהל במקביל אבו מאזן עם החמאס, מתוך ניסיון לייצר אחדות לאומית פלסטינית, אמרה שלי: "זה לא גורם לי אושר גדול. החמאס היא ישות של טרור, אבל זה לא דבר שאנחנו יכולים לשלוט בו. אנחנו יכולים לחוש אי נוחות נוכח השיחות האלו, אבל אנחנו צריכים לעשות כל מה שאפשר. הוריי ניצולי השואה לא עלו לישראל כדי להקים את המדינה הפלסטינית, אלא כדי לחיות במדינה היהודית הדמוקרטית. לכן, כל מהלך שאנחנו עושים לקראת הסדר, לקראת הניסיון, לקראת התקווה לשלום - גם אם אנחנו מתנפצים לפעמים מול קירות – הוא חלק מהמעשה הציוני של מדינה יהודית ודמוקרטית. הרי הסכנה המוחשית של מדינה דו-לאומית היא לא איזה ביטוי שחוק או קלישאה. יש בזה באמת סכנה ממשית לצביון שלנו. לכן, פטריוט אמיתי נמדד במידה רבה ברצונו ובנכונותו לשלום".