יום השואה: "האישי והמשפחתי השפיעו עלי עמוקות ומתחברים לכל ראיית העולם שלי"

27 באפריל, 2014

בתמונה שני ניצולי שואה, אבא שלי ז"ל, ואמא שלי תיבדל לחיים ארוכים, עם התינוקת שלהם (אני), בתם הבכורה, שנולדה אחרי שעונו, איבדו את ילדותם ואת כל משפחתם, שרדו את התופת והמוות, נרפאו ככל שיכלו, עלו לישראל הכירו בה זו את זה והקימו משפחה.

האישי והמשפחתי השפיעו עלי עמוקות ומתחברים לכל ראיית העולם שלי: 

סלידה מכל סוג של גזענות; הכרה עמוקה בחשיבותו של המפעל הציוני; האמונה שנוכח ההיסטוריה שלנו כעם, ישראל חייבת להיות מדינת מופת חזקה, שוחרת צדק, שוויון, שלום ויחס אנושי לזר; והרצון לייצר מציאות ולא להיות קורבן פאסיבי שלה.

ככל שהשנים חולפות אני יותר ויותר מעריכה ומוקירה את התקומה במובנה הפשוט. 
הנס הזה, של אמא ואבא ועוד רבים כמוהם. אלה שבצל אובדן נוראי ואכזרי, טבח רעב ואימה, ובבדידות גדולה - קמו מהאפר, הולידו ילדים ובנו משפחה, שבט חדש במקום זה שנכחד. 

היכולת שלהם - עם כל הקושי, שנוסף אליו גם קושי של מהגרים, והשונות שלהם מילידי הארץ - לגדל משפחה נורמלית, לעבוד קשה ולפרנס, להיות חלק מבניין המדינה – אבא כפועל בניין ואמא כמורה - וגם להקנות לי ולאחים שלי ערכים של עבודה קשה, השכלה, יושר ושוויון - היא באמת מעוררת תדהמה והתפעלות. 

היו שנים שאני וחבריי התעסקנו המון בעצמנו ובבעיות שלנו כדור שני לניצולים. עם השנים מאסתי בעיסוק הזה, שהוא מתפנק מדי. הכל נראה קלי קלות ומלא כוח ותקווה לעומת מה שהם עברו.

השנה במיוחד, נשאר לנו חלון הזדמנויות הסטורי מול הניצולים שנותרו: לדאוג לאלה שנוסף למוראות השואה חיים בדלות ובעוני, וגם להזדרז ולשמוע בעצמנו עדויות מהניצולים עצמם, שעודם חיים בינינו. 

הנה, לתיעוד ולזכרון, חלק משמותיהם של כמאתיים בני משפחתי שנספו בשואה: 
הוריה של אמא שלי חנה יחימוביץ': סבתי ברנה פטמן - שבעת אחיה וארבעה עשר ילדיהם – וסבי אפריים פטמן, היו בגטו ורשה ונרצחו בטרבלינקה, יחד עם דודי אברהם פטמן בן השש, אח של אמי שעל שמו קרוי אחי אבי. אתם נספו גם צירלה פיירניק סבתא רבא שלי ואחותה לאה.
משפחתו של אבי ז"ל משה יחימוביץ': סבתי רשקה רשל יחימוביץ' שאני קרויה על שמה, והאחים של אבי - דודים שלי חיה, אסתר, יוסף, אברהם ויעקוב שעל שמו קרוי קובי אחי, הם ועשרת ילדיהם, אשר ככל הידוע נרצחו כולם בגטו לודג'. 
לפני שנה בדיוק ספרתי לכם כאן בעמוד על פטירתו של שמעון זיו, הסבא של ילדי גל ורמה, מצד אביהם נועם, גם הוא ניצול שואה. גם סבא שמעון איבד את כל משפחתו, שרד את גטו ורשה ונמלט ממנו, עלה באוניית מעפילים, נישא לצברית פלמחניקית, סבתא עליזה תיבדל לחיים ארוכים, נפטר בשיבה טוב והותיר ילדים נכדים ונינים אוהבים.
אלה בני משפחתו שנספו:
אמו, חנה זילברמן שנשלחה באקציה הגדולה לטרבלינקה, אביו הנריק זילברמן, שמת בגטו, ושבעת דודיו על ילדיהם, שנשלחו אף הם לטרבלינקה: סבינה, שלמה, גולדה, משה, ראובן, רוזה ורומן.

יהי זכרם ברוך.