"לא עוקצת סתם, אבל גם לא מוותרת" - שלי על כרמלה מנשה

6 במאי, 2014
שלי בבלוג: חברתי האהובה כרמלה מנשה, הכתבת והפרשנית לענייני צבא של קול ישראל, מדליקה משואה הערב.
 
בתמונה: כרמלה (עם המקרופון) ואני (המתולתלת) במוצב בלבנון, אפריל 2000.
 
כבר 26 שנים העיתונאית המדהימה, ההגונה ופורצת הדרך הזאת – ממלאה את התפקיד. וחוץ מהמיומנות האדירה שלה בענייני צבא, בטחון ואסטרטגיה – היא אחראית על שנוי תפיסתי עצום בצה"ל, ובעקבותיו שינוי מערכתי: ההכרה בכך שכל חיילת וחייל הם קודם כל בני אדם.
 
לפני כמה שנים התפרסמה בהארץ קריקטורה ובה שני חיילים עייפים זרוקים במוצב על קצה גבעה בסוף העולם כשמפיו של אחד מהם בוקעת הזעקה: "כרמלה!!!"
 
אני חושבת שזה מסביר הכל.
 
לא עושה חשבון לאף אחד, לא מתרשמת בקלות מגרסת דובר צה"ל ולא מתרגשת מתדרוך רב חשיבות. כל דבר נבדק ביסודיות, בכבוד, ובהגינות. לא עוקצת סתם, אבל גם לא מוותרת.
 
אף פעם לא היה קטן עליה לצאת ממסיבת עיתונאים עם הרמטכ"ל כדי לענות לחייל ולטפל בו. פשוט לא קיים אצלה שום מנגנון שמבדיל בין אנשים לפי מעמדם.
 
הייתי עדה להרבה מאוד הצעות יוקרתיות שהוצעו לה, שאחרים היו קופצים עליהן. היא דבקה בסיקור הצבאי במסירות ומתוך תחושת שליחות אמיתית.
 
אם התרשמתם שאני ממש אוהבת אותה וממש מעריכה אותה ושמחה בשבילה – אתם צודקים.
 
חג שמח!