חשיפת הצהרות הון – דבר אלמנטארי

10 ביוני, 2014
האזינו:
שלי, התארחה ב"עושים צהריים" עם יעל דן, לשיחה על הצעת החוק שלה לחשיפת הצהרות ההון של נבחרי ציבור.
 
"ב-2008 הגשתי בפעם הראשונה, אז יחד עם חבר-הכנסת והשר לשעבר אופיר פינס, את הצעת החוק לגילוי עניינים של נבחרי ציבור, שנכתבה יחד עם התנועה לאיכות השלטון. בפעם הראשונה שהנחנו את הצעת החוק אני זוכרת שנדהמתי מעוצמת ההתנגדות של הח"כים ומההגנה המוחלטת על חשאיותם ופרטיותם. אני חושבת שהצהרה על הונו, על האינטרסים, על הרכוש, על מקורות המימון, על המניות, על ההכנסות של נבחר ציבור זו בכלל לא פגיעה בפרטיות, לא מדובר כאן בפרטים אינטימיים. זאת חובה בסיסית שנבחר ציבור חייב לבוחרים שלו עוד לפני שהוא נבחר, כשהוא מציג את מועמדותו. אני חושבת שהפיכת כל האינטרסים וכל הבעלות על הון ועל מתנות וכן הלאה לשקופים היא פרק מאוד חשוב בתקופה הזאת.
האם אי אפשר יהיה לרמות? הרי כל חוק אפשר לעקוף. גם חוקים שהם באיסורים שהם טאבו מוחלט כמו 'לא תרצח' ו'לא תגנוב' אפשר לעקוף. יש אנשים שעוברים על החוק. ויש אנשים שהם עבריינים או מושחתים, ולא משנה איזו מערכת חוקים וציווים ותקנות ונהלים תמציאי בשבילם. זו עובדת חיים. אני כן מאמינה שבסופו של דבר יש אנשים שהם ישרי דרך ויש אנשים שהם לא ישרי דרך, ואני מאמינה שרוב האנשים הם ישרי דרך. אבל כן יש כלים בידי המדינה לעודד שקיפות ולעודד ניקיון כפיים.
שימי לב שגם היום הח"כים והשרים מחויבים במסירת הצהרות הון. אבל הצהרות ההון שלי שוכבות בארון סגור ולאף אחד אסור להסתכל עליהן. אז מה עשינו בזה? בוועדת האתיקה של הכנסת, כמה חדרים מהמקום שאני יושבת עכשיו (הייתי יו"ר ועדת האתיקה, אני מכירה את הארון הזה) יש ארון נעול שיש בו מעטפות סגורות וחתומות ובהן הצהרות ההון של החוקים ואף-אחד לא יכול לגשת אליהן. לא הציבור, לא ועדת האתיקה עצמה. הן נועדו למקרה שרשויות שלטון החוק עושות חקירה, אז הן יכולות לבוא למעטפה ולפתוח אותה, וזה באמת קורה, אבל זה קורה לעיתים מאוד נדירות. ואני לא רוצה לחכות לחקירת משטרה כדי שידעו מה ההכנסות שלי ומה הרכוש שלי או של כל אחד מהנבחרים.
ויש לזה גם עוד היבט, ולא רק היבט של רמאות או שחיתות. אני רוצה לדעת במה כל ח"כ מושקע מבחינת מניותיו. אני ישבתי שש שנים רצופות בוועדת כספים. עברו מתחת ידיי המון נושאים שקשורים לערך של חברות, לשווי מניות בבורסה, לדברים שאני באמת רוצה לדעת קשור באיזשהם קשרים לדברים שהוא מצביע עבורם. זה דבר שהוא אלמנטארי, באמת. בארצות-הברית זה חובה.
אני מאמינה שנבחרי ציבור צריכים לבוא מכל שדרות האוכלוסיות ולייצג נאמנה את כל המפה הרבגונית המרהיבה של מדינת ישראל, גם מבחינה סוציו-אקונומית. נבחר ציבור יכול להיות עשיר, הוא יכול להיות מעמד ביניים, הוא יכול להיות עני. זו בכלל לא סוגיית הבה תוכיח שאתה עני או הבה תוכיח שאתה לא עשיר. הוא יכול להיות עשיר, הוא יכול להיות אדם שהצליח מאוד בעסקיו ועשה ממון רב. שיוכיח שעשה את זה ביושר, ועוד דבר – אם נבחר ציבור קיבל כל ימיו שכר מהמערכת הציבורית או העצמאית לפני זה או היה מורה לפני זה או איזשהו מקצוע שברור לחלוטין שהוא לא היה יכול לחצוב בו הון רב, ופתאום מתגלה שהוא נורא עשיר. תסביר את הסתירה."
 
להאזנה לראיון המלא: