ישראל במבחן ה"פלקסקיוריטי" - דו"ח שהוכן לבקשתה של שלי משווה בין ישראל ובין מדינות סקנדינביה במדדי שוק העובדה

10 באוקטובר, 2014

גמישות גבוהה, רשת בטחון נמוכה, השקעה מזערית בעידוד שוק העבודה, התשואה על ההון עולה – והתשואה על עבודה יורדת. אבטלה נמוכה אך ריבוי משרות עוני, 90% מהמשרות שנוצרו בשנה האחרונה הן בענפים בהם השכר הממוצע נמוך מהשכר הממוצע במשק.

כך עולה ממסמך מפורט של מחלקת המחקר של הכנסת, שהוכן לבקשתה של שלי, ומשווה בין ישראל ובין מדינות סקנדינביה במדדי הפלקסקיוריטי.

שלי: "הדוח אקטואלי בימים אלה במיוחד. בעוד הפרשנות של הפלקסקיוריטי בסקנדינביה היא מתן רשת בטחון חזקה שהופכת את הפיטורים לאירוע טראומטי פחות בחייו של העובד, ומאפשרת גמישות תעסוקתית, אצלנו בוחרת הממשלה במקל אבל לא בגזר. העברת עובדים למשרות קבלן רעועות, אבל בו בזמן גם פגיעה בבטן הרכה של עובדים צעירים, הסובלים מחוסר בטחון תעסוקתי והכנסה נמוכה. זאת באמצעות ביטול עבודות מועדפות והקשחת הקריטריונים לדמי אבטלה – בדיוק ההיפך מפלקסקיוריטי."

בדו"ח, המשתרע על פני 61 עמודים, מנתחים כלכלני מחלקת המחקר של הכנסת תמיר אגמון ואיתמר מילדרד, בפיקוחו של עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיתוח תקציבי במ.מ.מ, את מודל ה-Flexecurity במדינות הסקנדינביות, בהשוואה לישראל. יחימוביץ' הזמינה את הדו"ח כבר בפברואר 2013, אולם מורכבות והיקף הנושא הצריכו פרק זמן ממושך להכנת הדו"ח.

המושג פלקסקיוריטי: גמישות ובטחון, Flexibility ו-Security. מגלם שילוב של גמישות גבוהה בשוק העבודה, רשת רווחה ובטחון כלכלית חזקה לעובדים, מדיניות ממשלתית פעילה בשוק העבודה להכשרה ולהשמה, וטיפוח הון אנושי. המדינות הסקנדינביות המיישמות את המודל, דנמרק, שבדיה ופינלנד – מתאפיינות בשכר גבוה לעובדים, בשיעורי התאגדות גבוהים ביותר, בפריון גבוה, באבטלה נמוכה ובאי-שוויון נמוך.

כמה ממצאים בולטים בדו"ח:

בניגוד להנחה הרווחת, רמת הגמישות בשוק העבודה, כלומר הקלות שבה אפשר לפטר עובדים – דומה בסקנדינביה ובישראל. השוק בישראל מגוון בהקשר זה: המגזר הציבורי פחות גמיש והשוק הפרטי יותר, ואולם במגזר הציבורי מועסקים עובדי קבלן רבים וכן עובדים זמניים, שקל לפטרם. ככלל רמת הגמישות גבוהה ודומה לזו של המדינות הסקנדינביות ולממוצע ה-OECD.

רשת הבטחון הכלכלי בישראל, לעומת זאת, חלשה ונמוכה מאוד בהשוואה לסקנדינביה. כך למשל, בישראל זכאים מפוטרים ל 7 חודשי אבטלה בלבד, לעומת 14-24 חודשים בסקנדינביה ו-17 בממוצע ב-.OECD

מדיניות ממשלתית פעילה בשוק העבודה בישראל (הכשרה מקצועית והשמה) נמוכה ביותר. רק 0.15% מהתוצר אצלנו מוקדשים לנושא, לעומת 0.66% בממוצע ב-OECD ועד 1.91% בדנמרק.

רוב המשרות החדשות הן בשכר נמוך: בשנים האחרונות שיעור ההשתתפות בשוק העבודה עלה ושיעור האבטלה ירד, אך רוב המשרות שנוצרו הן בשכר ירוד: 90% מהמשרות שנוצרו בשנה האחרונה הן בענפים בהם השכר הממוצע נמוך מהשכר הממוצע במשק.

השכר החציוני עלה פחות מהשכר הממוצע, פערי השכר התרחבו בהתאם: בין השנים 2004 ל-2012, עלה השכר הממוצע בשיעור ב -31.2%, והשכר החציוני רק ב-26.9%. הממצא מלמד על המשך שחיקת מעמד הביניים וירידת השכר שמרבית הישראלים מרוויחים.

בעקבות פיקטי: בישראל התמורה על הון עולה, התמורה על עבודה יורדת. החוקרים עיבדו את נתוני הלמ"ס, ובדקו את מגמות השינוי בתמורה לשכירים במגזר העסקי,  למול העודף התפעולי במשק המשקף את ההחזר על ההון (מחושב לאחר ניכוי הוצאות השכר והוצאות המיסוי מהתוצר הלאומי). החוקרים מצאו כי בין השנים 2001 ל-2013, התמורה לשכירים במגזר העסקי ירדה מ-52% ל-44%. באותה תקופה, התמורה על ההון  עלתה מ-21% ל-26%. נתון זה עולה בקנה אחד עם מגמות גלובליות, של ירידה בשיעור ההחזר על עבודה לעומת עלייה מתמשכת בהחזר על הון, תופעה המחוללת אי שוויון מעמיק, בדומה לממצאיו של החוקר הצרפתי פרופ' תומאס פיקטי.

לקריאת המסמך המלא לחצו כאן.