מכתב משלי לשר האוצר ולשר הכלכלה בנושא הקיצוצים בשירות התעסוקה

19 באוקטובר, 2014

19/10/2014

כ"ה בתשרי התשע"ד

 

לכבוד:

שר הכלכלה, ח"כ נפתלי בנט;

שר האוצר, ח"כ יאיר לפיד

 

הנדון: קיצוצים בשירות התעסוקה

 

נכבדי,

הובא לידיעתי כי במסגרת הקיצוצים המתוכננים בתקציב 2015, בכוונתכם לסגור כ-20 לשכות של שירות התעסוקה, ולקצץ כ-80 תקנים (באמצעות פרישה מוקדמת של עובדים) ממצבת כח האדם של השירות. בתמורה, הסכים האוצר ל"תוספת תקציבית" של כ-20 מליון ש"ח, לפעילותו השוטפת של השירות.

למותר לציין שעסקאות מסוג זה, של החלפת תקנים בתקציב קניות, הן חלק מתהליך בלתי-הפיך של הקטנה והחלשה של השירות שניתן לציבור, ובפועל זריקת עידוד להפרטת השירות.

כדי להשלים את התמונה, אציין כי 20 הלשכות הן מתוך כ-70 שמפעיל השירות בסך הכל, כלומר כמעט 30%. עוד יש להוסיף כי התוספת המוצעת של 20 מליון השקלים מגיעה לאחר קיצוץ של 8 מליון ש"ח השנה.

השינויים המוצעים בשירות התעסוקה הם התנערות מוחלטת ממי שזקוקים למעורבות ולהגנה ממשלתית יותר מכל, מחפשי העבודה. יוקר המחייה המאמיר, גלי הפיטורים במשק בשנתיים האחרונות וטיבו המשתנה של שוק העבודה, במסגרתו מוצאים את עצמם עובדים רבים ללא בטחון תעסוקתי ומול צורך ממשי להחליף תחומי עיסוק אחת לכמה שנים, יוצרים קשיים תעסוקתיים משמעותיים המאיימים על קבוצות עובדים רבות והולכות. במקום להגביר בעת הזאת את היקף הסיוע, הממשלה מוצאת לנכון דווקא להתעקש על סגירת לשכות וקיצוצים נרחבים בהיקף כח האדם.

יודגש כי רבות מלשכות ממוקמות בפריפריה וכן באזורי פיתוח, למשל בגליל ובגולן, מקומות בהם התחבורה הציבורית מועטה וקשיי הפרנסה רבים במיוחד. דווקא במקומות אלו יאלצו מבקשי העבודה להתמודד עם נסיעה יום-יומית לעיר או למחוז אחר.

רק לאחרונה הזמנתי מחקר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שעיקרו בדיקה השוואתית של מבנה שוק העבודה בישראל לעומת המדינות הסקנדינביות, בהן מיושם מודל ה"פלקסקיוריטי". אחת מהתוצאות הבולטות והקשות של המחקר, היא היקף "מעורבות פעילה" של הממשלה בשוק העבודה, בסיוע למציאת עבודה, הכשרה מקצועית, ליווי וכיו"ב, אפסי בישראל בהשוואה למדינות אחרות. 0.15% מהתוצר, רבע מממוצע ה-OECD ופחות מעשירית בהשוואה לחלק מהמדינות הסקנדינביות. הקיצוץ המוצע בהיקף ובטיב השירות, לצד הקיצוץ התקציבי שנכפה מוקדם יותר השנה, מהווים המשך ישיר של מדיניות זו ושל תוצאותיה העגומות: העובדים לא מקבלים כלים חדשים, לא נפתחות בפניהם הזדמנויות חדשות – והעבודות שזמינות להם נעשות תובעניות יותר ויותר ומשתלמות פחות ופחות.

בשולי הדברים אוסיף כי בתקציב 2015 נכללת גזירה נוספת המכוונת כנגד מחפשי העבודה: החמרת התנאים המקנים זכאות לדמי האבטלה עבור בני 35 ומטה. נרקמת לפנינו מסכת שלמה של התעמרות וקיצוצים בשירות התעסוקה, התנערות של הממשלה מחובתה הבסיסית – הנכונה מוסרית והמוצדקת כלכלית – לסייע לאזרחיה להסתגל, להשתלב ולהתחרות בשוק העבודה.

מכלול הקיצוצים המוצע הוא מהלך שמכוון כנגד אינטרס כלכלי ממשי של המדינה, וטומן בחובו פגיעה באוכלוסיות נזקקות ובפוטנציאל הצמיחה והבנייה הכלכלית ארוך-הטווח של המשק. אני פונה אליכם בבקשה ובדרישה לחזור בכם באופן מיידי כל כוונה לסגור לשכות, לפטר עובדים או לפגוע בכל דרך אחרת בטיב ובהיקף שירותי התעסוקה, במסגרת תקציב 2015.

 

    בברכה,         

ח"כ שלי יחימוביץ'

 

העתק:

ח"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה והרווחה;

מר אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות;

מר שרגא ברוש, יו"ר מועצת שירות התעסוקה;

מר בועז הירש, מנכ"ל שירות התעסוקה;

מר עופר לוי, יו"ר ועד עובדי שירות התעסוקה.