"קו ישיר עובר בין פגישותיו הרבות של נתניהו עם תשובה לבין העובדה שאנו ניצבים היום בפני מונופול אימתני"

6 בינואר, 2015

שלי בבלוג: לפחות (לפחות!) שבע פגישות אישיות היו ליצחק תשובה עם ראש הממשלה נתניהו. ככה זה ברפובליקת בננות כשדלתו של השליט פתוחה לפני האוליגרך.

את מי משרת נתניהו? לפני מי דלתו פתוחה? למצוקתו של מי נפתח לבו? למי הוא נותן מונופול על משאבי המדינה? על מי הוא לא מטיל פיקוח גם כשאתם נעשקים ביוקר המחיה? את מי הוא סופר? את מי הוא רואה בעיניים?
לא אתכם.

בשבילכם יש לו נאומים עם סחורה משומשת בשקל של דעאש, שינוי שיטת ממשל, ושלל סוכריות עם קלוריות ריקות שהוא משליך להמון, שלו הוא בז בוז עמוק.

החשיפה המדהימה על כמות הפגישות האישיות בין השניים (לא כולל ים של פגישות בדרגים נוספים) של יונה לייבזון ראש הדסק הכלכלי של גל"צ, יחד עם תומר אביטל עם פרוייקט "מאה ימים של שקיפות" שלו – שופכת אור על הרבה דברים.

קו ישיר וברור עובר בין פגישותיו הרבות של נתניהו עם ברון הגז יצחק תשובה לבין העובדה שאנו ניצבים היום בפני מונופול אימתני שצפוי לשנות את פניה של המדינה עשרות שנים קדימה.

הפגישות הללו מדגימות מצוין למה בשש שנות שלטונו לא עשה נתניהו, חסיד השוק החופשי ושונא המונופולים, דבר וחצי דבר כדי לפרק את מונופול הגז האימתני והעושק של תשובה.

הן מסבירות למה תשובה הרשה לעצמו לצפצף על חוק ההגבלים העסקיים ולרכוש זכיונות בשדה לווייתן בלי לבקש אישור מהממונה. הוא מן הסתם ידע שהחבר ביבי כבר יעזור לו לקבל הכשר בדיעבד.

הן מסבירות גם למה עכשיו נתניהו פועל בכל הכוח ובלי סמכות חוקית לבטל את ההחלטה האמיצה של פרופ' דיוויד גילה על פירוק המונופול.

הן מסבירות איך נוצרת מפלצת הון-שלטון שיכולה לרסק את הדמוקרטיה הישראלית.

הן מסבירות את חשיבות המאבק שלנו במונופול הגז, למען הציבור שנתניהו לא סופר.

אני קוראת ליועץ המשפטי לממשלה לבדוק מה היה בפגישות האלה והאם ראש הממשלה מכר בהן את משאבי הטבע של אזרחי ישראל לחברו יצחק תשובה בעבור נזיד עדשים.