שלי על המשבר בכי"ל: "הלב של נתניהו נמצא עם בעלי כי"ל ואליהם הוא מחויב, לא אל העובדים"

26 בפברואר, 2015

שלי התארחה בתוכנית הבוקר של אורלי וילנאי וגיא מרוז בערוץ 10, והתייחסה בין היתר לפיטורים בכימיקלים לישראל ולחוג הבית הסגור בו השתתף מנואל טרכטנברג עם בעלי הון במשק. מתוך דבריה:

"וילנאי: מדובר במפעל פרטי, החלטה שלהם, וכך הם מתייעלים. מה אפשר לעשות נגד זה?

שלי: המפעל הוא אמנם מפעל מהסקטור הפרטי, ולכן המודעה המוזרה והמקוממת הזאת ממש לא במקומה. מה הקשר לעובדי הדואר? בשירות המדינה, בדואר, המשכורות יותר נמוכות וגם אין מנהל שמרוויח מיליון ושבעה מאות אלף שקל בחודש כמו שסטפן בורגס, מנכ"ל כימיקלים לישראל, מרוויח.

מדובר בדבר שהוא בלתי סביר, לא הגיוני, לא מוסרי, לא כלכלי. חברה שבחמש השנים האחרונות הרוויחה רווח נקי של שמונה עשר מיליארד שקלים, שעידן עופר, בעל השליטה בה שחי באנגליה אגב כי קשה לו איתנו, הוא אחד מעשירי העולם ברשימת פורבס, חברה שמשלמת למנהלים שלה שכר מטורף – אותם 139 עובדים עם שכר ממוצע, לא שכר מינימום – נכון, זה מה שישבור אותם? אין כאן היגיון. זו לא חברה שמפסידה, זו חברה שמרוויחה קצת פחות.

מרוז: אז מה עושים?

שלי: גיא תשמע, זה לא מפעל שמתפרק והוא מפסיד ואין ברירה אלא לסגור את המפעל ולפטר את העובדים. זה מפעל מאוד רווחי ששואב את רווחיו לא מהמצאה של עידן עופר במעבדות הסודיות שלו, אלא מהפוספט, האשלג, מחצבי הטבע של ים המלח ששייך לכולנו. עידן עופר מפעיל את המפעל בזיכיון ומקבל הטבות מס מרחיקות לכת. יש לממשלה מניית זהב. הנה, אלה שלושה כלי של הממשלה בעניין.

קראתי ציוץ של ראש הממשלה נתניהו בטוויטר, שמוחה נגד ההנהלה שמנצלת את תקופת הבחירות כדי לסחוט הטבות מהמדינה. נתניהו, כן? לא אני. צייצת בטוויטר? תעשה משהו! תרים טלפון לסטפן בורגס ותגיד לו שאתה שוקל לשלול לו את הזיכיון ואת הטבות המס.

וילנאי: למה הוא לא עושה את זה?

שלי: כי הלב שלו נמצא עם סטפן בורגס ולא עם ארמונד (יו"ר ועד העובדים) ועם העובדים. זה המלייה שלו ואליהם הוא מחוייב.

בנוגע לחוג הבית הסגור בו השתתף מנואל טרכטנברג, ובקשר להאשמות שהטיח בה אפלרד אקירוב, אמרה שלי:

"שלי: יושב בעל ההון הזה, מבושם מעצמו והוא לא מבין מה אני עושה במפלגת העבודה אחרי שאני נבחרתי במקום ראשון בפריימריז ברשימת חברי הכנסת. הדמוקרטיה לא מקובלת עליו. מבחינתו כמה קיסרים עשירים, הם יחליטו בכלל.

מרוז: הוא אומר שבגללך לא יהיה דולר אחד בישראל.

שלי: גיא, אני לא אמורה להגיב על דברי הבלע והשטות הזאת. אקירוב רוצה שהמדינה תשרת אותו ועוד עשר משפחות, כנראה גם את עידן עופר. כל הציבור, כל אזרחי מדינת ישראל בשבילו הם אבק אדם. אותם לא סופרים. אם אני משרתת את הציבור הרחב ולא אותו, אז מבחינתו אני פסולה.

וילנאי: את בוודאי יודעת שהוא לא היחיד. אני שומעת מעסיקים קטנים שאומרים שאם שלי יחימוביץ תהיה בשלטון היא תעלה את שכר המינימום והם יפגעו מזה.

שלי: אני חושבת שדווקא עסקים קטנים ובינוניים יודעים שאני פועלת ומחוקקת בשבילם בכל כוחי. אני חושבת שזה לא נכון. הסקטור העסקי זה לא אקירוב ועידן עופר. הסקטור העסקי זה חוט השדרה של מדינת ישראל. בעלי עסקים קטנים ובינוניים, מעמד הביניים של מדינת ישראל, כורעים תחת העול כי כשעידן עופר משלם על כימיקלים לישראל מיסוי של 12% הם משלמים 26.5%. כאן יש חוסר שוויון נוראי.

אני רואה טעם לפגם במפגשים סגורים של בעלי אינטרסים לא רק ערב בחירות, אלא גם אחריהן. אנחנו נפגשים עם המון אנשים במהלך קמפיין הבחירות, מכל שכבות הציבור. בוודאי שלגיטימי להיפגש עם כולם, אבל כל המפגשים הפוליטיים של ערב בחירות הם מפגשים שקופים ופתוחים וכל אחד יכול להיכנס. אני מבינה מהכתבה ששודרה ב"לילה כלכלי" שהיו בדיקות קפדניות ביותר לגבי מי מותר להיכנס ומי לא, ואז עלו על מי שחשוד והוא סולק.

אנחנו ערב בחירות, ואני מנסה באמת ואני חושבת שאני גם מצליחה להכיל את כל המגוון הרב שנמצא בתוך המחנה הציוני ולא לחדד הבדלים ושונויות אלא דווקא לחפש את המשותף. אני מודה שקצת התאכזבתי מזה שלא קיבלתי הגנה בפורום הזה, אבל אין מה לעשות."

לצפייה בקטע המלא: