"המסקנה שהמבקר לא יכול היה לכתוב בדו"ח הדיור: נתניהו צריך ללכת הביתה"

26 בפברואר, 2015
האזינו:

שלי התראיינה בתוכניתם של נחמה דואק ודני דיין בגלי ישראל, והתייחסה לדו"ח מבקר המדינה בעניין משבר הדיור. מתוך דבריה:

"שלי: זה דו"ח שהוא נטול סנסציות. הוא פשוט מתאר בצורה יובשנית ועובדתית את מה שהתרחש. אני חושבת שדווקא הכוח של הדו"ח הזה הוא ביובש שלו ובזה שהוא לא עוסק בכותרות ובסיסמאות. מבחינתנו הדו"ח הוא לא מספיק כיוון שהוא לא מתאר את השנתיים האחרונות.

דיין: מה זאת אומרת מבחינתנו? מבחינת המחנה הציוני?

שלי: לא, מבחינת הציבור שרוצה לדעת מה באמת קרה במשבר הדיור. התמונה הייתה הרבה יותר שלמה אם היינו מקבלים גם את מה שהתרחש בשנתיים שחלפו בכהונתה של הממשלה הנוכחית. אין לי בדל של טענה למבקר. אני רק אומרת שמבחינת התמונה שהציבור מקבל, דו"ח מבקר באמת מיד הולך מאוד אחורה ולא מתאר את ההשתלשלות של שנה, שנה וחצי ואפילו שנתיים אחרונות. זו רק הערה לסדר, זה לא מקהה כהוא זה את הדברים שכתובים בדו"ח. ואגב, כל הדברים שכתובים בדו"ח נכונים גם לימינו אנו וגם למה שקרה בכהונתה של הממשלה האחרונה.

דואק: הציבור לא ממש צריך דו"ח מבקר כדי לדעת שיש כאן מצב מטורף לחלוטין.
דיין: הנקודה שאותי הדהימה, היא הנתון שאומר שמרגע שמחליטים לבנות ועד שהדייר מקבל מפתח עוברות 12 שנים. גם אם נצליח לקצץ את זה, אנחנו עדיין צפויים למשבר שימשך שנים ארוכות.

שלי: אני ממש לא מקבלת את התזה הזאת. אגב, זה גם לא מדוייק. גם במגבלות הנוכחיות אפשר להרים פרויקטים במהירות רבה הרבה יותר. אבל זה נשמע, דני, וזה לא מתאים לך כאילו אתה חושב שמדובר באיזה אסון טבע – רעידת אדמה או מלחמה בידי אויבים מבחוץ. הרי כל המערכות האלה, מי שמנהל ומנהיג אותם זו המדינה. אותה מדינה שיודעת להחזיק יחידות מדהימות כמו חיל האוויר ו-8200. מה עושה דו"ח מבקר המדינה? מבקר את התנהגות המדינה, ולכן למדינה יש כוח ויש סמכות ויש את כל הכלים שבעולם לאפשר סיטואציה שבה תהיה קורת גג לראשם של בני אדם.

דיין: אבל כשבנימין נתניהו ניסה לשנות את זה קמו עליו גם הארגונים הירוקים וגם האופוזיציה, ואמרו שכל נושא הווד"לים וזירוז הליכי התכנון הוא חסר אחריות ויגרום לנזקים. נשארנו עם אותם הליכי תכנון בלתי נגמרים.

שלי: מה שנתניהו ניסה לעשות זה לא לרפא את המצב, אלא להוסיף עוד מאותה מחלה. כי הרי מה הכוח הגדול אצלנו של המדינה? למה הצלחנו לשכן מיליון עולים מחבר העמים בתוך שנה אחת של בנייה מאסיבית שהמדינה לקחה על אחריותה, כמו שמדינה צריכה לעשות? בגלל שיש לנו את הכלי המדהים הזה. למדינת ישראלי יש יותר כוח להשפיע באופן מוחלט על שוק הדיור, כיוון שהקרקע הוא בבעלות המדינה. לכן בשנות התשעים היה כאן גל בנייה אדיר שהמדינה כיוונה ובנתה לטובת העולים.

אני לא טוענת שנתניהו צריך לצאת עם שק מלט כמו שאבא שלי, שהיה פועל בניין, עשה. הוא לא צריך לצאת ולעבוד בחומר ובלבנים ולבנות בעצמו. כשאני אומרת שהמדינה תבנה, אני לא מתכוונת שפקידי האוצר או משרד השיכון ילכו לבנות. אלא שהמדינה תיקח על עצמה את האחריות לפרויקטים של בנייה, לרבות כל הסרת החסמים שבדרך – ואת זה המדינה יודעת ויכולה לעשות. מה שנתניהו לא הבין זה ששוק חופשי לא עובד בתחום הדיור. הוא פשוט לא עובד. כי בשוק חופשי אנחנו מגיעים בדיוק למצב הזה. בשוק הדיור דרושה אחריות של המדינה. מה שהוא ניסה לעשות זה לייצר עוד מאותה המלחמה, זה מה שהוא ניסה לעשות עם הפרטת הקרקעות. אז היה לנו הפרטת הקרקעות, רפורמת המרפסת, רפורמת הפרגולות, הסופרטנקר בבירוקרטיה, רפורמת התכנון, חוק הווד"לים ומסיבות עיתונאים. הכל בגדר הצגת ייעדים דמיוניים.

דואק: האם הדו"ח הזה הוא בבחינת משנה משחק (במערכת הבחירות)?

שלי: אני לא יודעת. אני אגיד לך מה שונה בו מדוחות אחרים. אני תמיד נותנת קרדיט לראש הממשלה שהוא לא עושה דברים במקרה, שהוא אידיאולוג, שהוא ימני כלכלי וימני מדיני. לכן תהום פעורה ביננו ובינו. אבל כאן נגלות פנים לא מוכרות של נתניהו. לא פנים שהן הוא מיישם את תפיסת עולמו הכלכלית ימנית, למשל, אלא פשוט כשל מנהיגותי, ביצועי, ארגוני, ניהולי. אזלת יד מוחלטת, חוסר יכולת לתכלל בין המשרדים, חוסר יכולת להבין שקורה כאן משהו חמור, שאנחנו בעיצומו של המשבר הכלכלי החמור ביותר – משבר הדיור. וכאן, אוזלת היד ואפס המעשה – אני חושבת שזה מוסיף עוד פן לאישיותו של ראש הממשלה. ואני חושבת שיש עוד מסקנה מהדו"ח שהמבקר לא היה יכול לכתוב אבל נכתבת, והיא שנתניהו צריך ללכת הביתה."

להאזנה לראיון המלא: