"במבחן התוצאה, אם בתום שש השנים של נתניהו איראן היא מדינה סף גרעינית אז יש כאן כישלון מוחלט"

3 במרץ, 2015
האזינו:

שלי התראיינה בגלי ישראל עם יעקב אייכלר ואלעד קינסט, והתייחסה לנאום הצפוי של נתניהו בקונגרס האמריקאי. מתוך דבריה:

אומר סגן השר אקוניס שכמו במלחמת העולם השנייה, כשצריך לעשות את הכל עושים את הכל גם אם זה לא מוצא חן בעיני מנהיג העולם החופשי.

שלי: יכול להיות שצריך לעשות הכל, אבל צריך לעשות הכל לתועלת המדינה, לטובתה ולטובת ביטחון מדינת ישראל. כאן אנחנו עדים למצב הפוך. יכול להיות שהציבור לא מבין, אבל מי שחותם ההסכם עם איראן, אם אכן ההסכם הרע הזה יחתם, הוא לא הקונגרס אלא הנשיא. אך ורק נשיא ארצות הברית, ברק אובמה. ההופעה בפני הקונגרס לא מעלה ולא מורידה.

אם יהיו שני שליש (נגד ההסכם), אז אובמה נטול סמכות. גם ענייני העיצומים בסמכותו של הקונגרס.

שלי: נכון, ענייני העיצומים הם בסמכותו של הקונגרס, והקונגרס היה ערב חקיקת סנקציות וחזר בו בגלל הנאום של נתניהו בקונגרס. הדמוקרטים משכו את ידם לחקיקת החוק הזה שהיה יכול לפעול לטובתנו בגלל שנתניהו בחר להתעמת עם נשיא ארצות הברית. אם הקונגרס יחוקק חוק נגד ההסכם, זו תהיה הצלחה. זה המדד היחיד. אבל זה דמיוני, זה תסריט שלא יתרחש. להפך. כמו שאמרתי, חוק שהיה אמור להיחקק נדחה.

הנסיעה הזו לקונגרס היא נסיעת בחירות. כל כולה לצרכי נאום שישודר בישראל. אין בה ולו פגישה אחת עם הממשל האמריקני, והממשל האמריקני הוא שקובע. הוא הכתובת היחידה לדיאלוג בנושא הגרעין האיראני. אלה העובדות. אני חושבת שגם נתניהו עצמו יודע את זה. יכול להיות שהוא עבר איזה תהליך שכנוע פנימי עמוק בשבועיים האלה, אבל אין אדם בר דעת שחושב שנאום בפני הקונגרס יכול להועיל. יש קונצנזוס בדבר הנזק.

אולי הוא ישפיע על דעת קהל בארצות הברית? הרי שם הבחירות הן אישיות. אם הוא יצליח לכבוש את דעת הקהל, כל נציג יחשוב פעמיים.

שלי: אני חושבת שאתה מייחס חשיבות וכוח קצת עודפים לראש הממשלה נתניהו. אנחנו לא אמורים לעסוק בניחושים. הסיטואציה עכשיו היא שכבר שבועיים אנחנו חוטפים נזקים, נזק אחרי נזק מכיוון הממשל האמריקני. תחשבו אתם, הגיוני שהבית הלבן מפרסם הלילה אזהרה פומבית לנתניהו לא להדליף פרטים בנאום שלו ואומר שהדלפה כזו היא בגידה באמון?

בשבוע שעבר קרי אמר שנתניהו לא יודע על מה הוא מדבר, שהפרטים שהוא מפרסם אינם נכונים.

שלי: אתם יכולים עכשיו למצוא סתירות בהודעות הממשל האמריקני. במשחק הזה כולם מפסידים. נגיד שתוכיחו עכשיו שהממשל האמריקני אומר דבר הפוך ממה שהוא אמר קודם. מה השגנו בהוכחה הזו, אם היחסים הולכים ונעשים חמורים? הגיוני שראש ממשלת ישראל ינאם בקונגרס נאום נגד נשיא ארצות הברית? הגיוני שיהודי ארצות הברית יצטרכו לבחור בין הנשיא שלהם לבין נתניהו? ועל מה? על נאום! לא על משהו תכליתי. לא על פעולה צבאית או לחליפין הסכם שלום. לא, על נאום ערב בחירות.
...
יש לנו רק מדינה אחת. יש לנו אינטרס משותף במקרה הזה, והוא מניעה מאיראן שתהיה לה יכולת לפתח פצצה גרעינית. זה אינטרס של כולנו, כורח ביטחוני.

איך אתם הייתם פועלים?

שלי: בהידברות עם הממשל, ביחסים טובים, בשיח אינטימי ומאחורי הקלעים.

לא ניסו את זה? שרת המשפטים ציפי לבני הייתה בשליחות גם בנושאים האלה, סביר להניח. היא לא ניסתה את המהלכים האלה?

שלי: אני חושב שהתנהלותו של ראש הממשלה מול הממשל הזה היא ההפך המוחלט מניסוי כזה. תרצו, זה התחיל לפני שנתיים בהתערבות הבוטה מאוד שלו בפוליטיקה האמריקאית בכך שהוא קיבל בכבוד מלכים את רומני (יריבו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה) ועשה כל מאמץ אפשרי להבהיר שהוא המועמד שלו לנשיאות ארצות הברית.

אבל אובמה כבר שכח לזה. הוא כבר ביקר כאן.

שלי: כן, ויש לנו התנהלות רציפה של שנתיים שבה אנחנו מתגרים בטובה שבידידותנו, שבה אנחנו פוגעים שוב ושוב בנכס האסטרטגי החזק ביותר שלנו, ארצות הברית. בסוף המבחן הוא מבחן התוצאה, ממש כמו בשאלת הדיור. אם בסופו של יום מחירי הדיור עולים ב-80% בתום שתי קדנציות של נתניהו אז יש כאן כישלון. היו לנתניהו שתי הבטחות הבחירות – אחת כלכלית ואחת מדינית-ביטחונית. אחת שתהיה דירה לכל אדם והשנייה היא להדוף את ההתגרענות האיראנית. אם בסוף שש השנים האלה של נתניהו איראן היא מדינה סף גרעינית, אף אחד לא סופר אותנו ונתניהו שומע על הסכם דרך סוכנויות ידיעות זרות יש כאן כישלון מוחלט. במבחן התוצאה, ההתנהלות הכוחנית מול ארצות הברית, במקום להיות מסונכרנים אותה ולהיות חלק מההדיברות, יצירת החיכוך הזו בסופו של דבר פוגעת באינטרסים של כולנו."

להזאנה לראיון המלא: