שלי בגלי צה"ל: "שוחחתי עם ראש הממשלה רק פעמיים באולם המליאה. מעבר לזה - שום טלפונים, שום פגישות"

17 במאי, 2015
האזינו:

שלי התראיינה בתוכניתו של רזי ברקאי בגלי צה"ל, והתייחסה לדברים שכתבה בניוזלטר האחרון שלה לפיהם תצביע בעד יוזמות טובות שיציעו שרי הקואליציה, למצב הפוליטי במפלגת העבודה, להפגנת המפוטרים בדרום ולנושאים אחרים. מתוך דבריה:

"שלי: כתבתי בניוזלטר הקבוע שאני שולחת כבר שמונה שנים בכל סוף שבוע, ברשותך רזי אני אעשה את זה בקצרה, כתבתי שמבחינת סדר יום מדיני זו ממשלה מזעזעת. לראשונה בהיסטוריה של המדינה אין בה מכלל איזה מתווה מדיני או אמירה מדיני. זה קיפאון שלא יהיה קיפאון אלא הסלמה ובידוד בינלאומי. שם, כתבתי, לצערי אין לנו הרבה מה לעשות באופן תכליתי. מבחינת סדר היום של שלטון החוק וניסיונות הפגיעה בבית המשפט העליון, גם שם זוועה אבל שם יש לנו מה לעשות ואנחנו נילחם. מבחינת סדר היום השלישי, שהוא הכלכלי-חברתי, כן, זה מה שאני חושבת. אני חושבת שיש שם כמה וכמה מינויים של אנשים שאני כבר משתפת איתם פעולה שנים בחקיקה משותפת.

ברקאי: תני לי דוגמה לשיתוף פעולה שלך עם אנשי יהדות התורה, עם משה כחלון בימים שהוא היה בכנסת, עם גילה גמליאל.
שלי: תקצר היריעה מלתאר. יחד עם חיים כץ, שר הרווחה, חוקקתי הרבה מאוד חוקים חברתיים. הצלחנו להעביר מהעולם את תוכנית ויסוקנסין האיומה והנוראה. עם גילה גמליאל גם חוקים משותפים לטובת קידום מעמד האישה. עם כחלון, שאני מאוד מעריכה ומחבבת, שיתפתי פעולה באופן מאוד עמוק כשהוא היה יו"ר ועדת הכלכלה. עם ליצמן בוודאי כשהוא היה יו"ר וועדת הכספים ואני חברה בוועדת הכספים היינו ממש חבורה ששיתפה פעולה לטובת דברים טובים. גפני הוא שותף שלי למאבק נגד מונופול הגז, שותף טוב. יש עתירה תלויה ועומדת של שנינו לבית הדין להגבלים עסקיים נגד מונופול הגז. הרי בסופו של דבר, צריך לזכור שאנחנו עובדים בשביל ציבור, ואם ליצמן אומר לי שהוא שם לו למטרה ראשונה ביטוח סיעודי ממלכתי לכל, שישים קץ למצב החרפתי הזה שבו קשישים עניים אין להם טפול סיעודי, אז אנחנו נוכל להצביע נגד דבר כזה? ברור שלא.
ברקאי: האנחנו הזה כולל את מנואל טרכטנברג וזו עקיצה לכיוונו, כי הוא איש שהיה מיועד מטעמכם להיות שר האוצר נגד החוק הזה.
שלי: זה מעניין שאתה אומר את זה, כי אני זוכרת שניסיתי איכשהו להכניס את זה למצע של המחנה הציוני והוא התנגד לזה. אבל לא התכוונתי אליו, התכוונתי בעיקר לליברמן, ללפיד שהוא ניאו-ליברל בהקפת עולמו, וכן גם גורמים בתוך המחנה הציוני הם לא בדיוק סוציאל-דמוקרטים. אני לא מגלה כאן איזה סוד גדול. דיברנו על זה אפילו במהלך קמפיין הבחירות. אמרתי שישנם דברים שיש דברים שבהם אין מכנה משותף ויש דברים שכן, ואותם שרטטתי כאן. יש סדר יום מדיני משותף. שלטון החוק וביצור מעמדו של בית המשפט העליון משותף. הראיה שלנו את תפיסת הציונות, המדינה היהודית הדמוקרטית – משותף. אבל בסדר יום חברתי וכלכלי, מה לעשות, צריך להגיד את האמת, יש שם כמה שרים שהמינוי שלהם מאוד משמח אותי ואני מתכוונת לסייע להם.
...
ברקאי: דובר בשבועות האחרונים, ואותי זה הפתיע, כמי שנתנה גיבוי להצטרפות אפשרית של המפלגה שלך לממשלת נתניהו. זה נכון, ואם כן – למה?
שלי: זה לא נכון בכלל. אין לזה שחר לחלוטין. לא רק שזה לא נעשה, אלא שזה לא עלה בכלל הסוגיה הזו. זה מייתר את התשובה לשאלה השנייה.
ברקאי: אני לא זוכר יציאה תקשורתית חד משמעית שלך נגד כניסה לממשלת נתניהו.
שלי: יש יו"ר למפלגה הזו, קוראים לו יצחק הרצוג. את העמידה הבצורה שלי הוכחתי כבר יותר מכל פוליטיקאי אחר במפלגת העבודה לדורותיה. לא נכנסתי עם ברק לממשלת נתניהו למרות שהוצע לי להיות שרת התמ"ת. לא נכנסתי לממשלת נתניהו כיו"ר מפלגה למרות שהוצע לי להיות שרת האוצר. אין לי סיבה ליצור עמדה לעומתית, דווקנית, לבוזי', כשהוא מוביל קו מסוים.
ברקאי: קו מעורפל ומזוגזג?
שלי: לא, הוא הביע התנגדות לכניסה לממשלת נתניהו אבל הוא לא השתמש במילים של יהרג ובל יעבור. אין שום סיבה שבכל מקום, במיוחד כשהדבר הזה לא קרם עור וגידים ולא היה מעולם על השולחן, אין לי עניין להגיד דברים בשביל להגיד אותם ולייצר זירות עימות פנימיות שהן פשוט מיותרות. אני מניחה, רזי, שחלק מהשמועות האלו היו כיוון שראו אותי מדברת עם ראש הממשלה.
ברקאי: כן, באחד מהדיונים במליאה ניהלתם שיחה שנראה לי מאוד ידידותית וחברתית.
שלי: בהחלט. קודם כל אני מכבדת את ראש הממשלה. אני לא עובדת לידו ומסננת קללות, כי זה מגוחך. יש לי איתו מחלוקת עמוקה ביותר על כל דבר. את המושג 'תהום פעורה ביננו' אני המצאתי בפעם הקודמת כשהוא ניסה לצרף אותנו לממשלה. זו תהום שפעורה בכל דבר ועניין – מדיני, חברתי, כלכלי, הכל.
ברקאי: על מה דיברתם, איזוטריה או דברים פוליטיים מדיניים חשובים?
שלי: אפשר לכנות את זה איזוטריה יותר מאשר דברים מדיניים חשובים. אני חייבת להגיד, ואני מקווה שתאמין לי, שהמגעים היחידים שלי עם נתניהו היו אותן שתי שיחות פטפוט שתועדו במצלמות בתוך אולם המליאה. אף מילה וחצי מילה מעבר לזה, לא בטלפון, לא בפגישה, לא באמצעות שליח. וכן, אני מסתובבת גם בשעות ארוכות של מליאה בספסלי הקואליציה, מדברת עם אנשים. חלק מהם חברים שלי, ואין שום סיבה שלא אדבר עם ראש הממשלה."

באשר לעובדה שלא נכחה באולם מליאת הכנסת בעת דיון על הפיטורים בדרום אמרה:
"שלי: קודם כל, זה לא בסדר. אבל אני חייבת להכניס אותך לפרופורציות, רזי. אני ישבתי בכל הדיונים שקדמו לזה, והיה דיון על הגז לפני הדיון הזה שגם בו היו נדמה לי 7-8 ח"כים. היו עוד כמה דיונים שהיו בהם מעט ח"כים. העובדה שח"כ פלוני לא נמצא באולם לא אומר שהוא עכשיו נמצא על חוף הים ושותה קוקטייל. למשל עכשיו אתה תופס אותי בדרך לדימונה. אני נוסעת לדימונה, אני הולכת להשתתף בהפגנה, אני הולכת לעשות שם פגישות ואנחנו גם מקיימים ישיבת סיעה בדימונה.
ברקאי: אבל הנראות שלכם היא חלק מהעניין. כשרואים 7 ח"כים משתתפים בדיון הזה זה אומר של-113 ח"כים לא אכפת.
שלי: אני מקווה שאתה לא באמת מאמין בזה. אני יכולה להגיד לך על עצמי, ואני יודעת שאני לא היחידה, שאני נפגשתי עם העובדים גם ביום שישי וגם ביום חמישי לישיבות שהיו הרבה יותר פרודוקטיביות מדיון בכנסת, למרות שדיון בכנסת הוא מאוד חשוב. סדר יום של שליח ציבור שהוא מחויב לציבור מורכב מהמון מרכיבים. הוא מורכב גם מהליכה לשטח כמו שאני עושה ברגע זה כשאתה מדבר איתי, גם מפגישות עם הנוגעים בדבר שהן לפעמים מניבות פירות יותר משמעותיים מהדיון, וגם מדיונים בכנסת שהם מאוד חשובים. אני מכבדת מאוד את הכנסת, אבל שוב אני מקבלת את מה שאתה אומר ואין ספק שלהיות נוכחים זה דבר שאני מאוד מקפידה עליו. אם תסתכל, אני חושבת שאני אחת הח"כים שמכבדת בנוכחות שלה את המליאה יותר מאשר רוב הח"כים. אני מייחסת לכך חשיבות רבה מאוד, אבל כאמור זה לא הרכיב היחיד של העבודה שלנו."

להאזנה לראיון המלא: