שלי ממליצה ברדיו תל אביב על ספרו של יוסי יונה: "ספר יוצא דופן ברמה מאוד גבוהה, בלי רומנטיזציה של המחאה"

8 ביוני, 2015
האזינו:

שלי התארחה בתוכניתו של חנוך דאום ברדיו תל אביב לכבוד שבוע הספר, ודיברה על הספרים רבי המכר שכתבה, על ספר העיון שלה "אנחנו" וגם המליצה על ספרו של יוסי יונה, "סדקים בחומה", על המחאה החברתית של קיץ 2011. מתוך דבריה:

"דאום: 'אשת איש' היה רב מכר היסטרי, אם אני זוכר נכון.
שלי: כן, שני הרומנים שלי היו רבי מכר.
דאום: זה לא דבר מובן מאליו, אבל לא מגדירים אותך כספרת.
שלי: אתה יכול להגדיר אותי כסופרת אם אתה רוצה, אבל זה בוודאי לא החלק המהותי של העשייה שלי.
דאום: את מגדירה את עצמך כסופרת?
שלי: למשך תקופה, אבל אז הבנתי שזה לא הולך עם להיות פוליטיקאית. יכול להיות שאם לא הייתי הולכת לפוליטיקה לפני תשע שנים הייתי כותבת עוד ספרים ואז יכולתי להגדיר את עצמי יותר כשלמות כסופרת. אבל אני יודעת לכתוב, בוא נגיד את זה ככה.
דאום: אני באופן אישי הוצאתי ספרים, חלקם גם הצליחו, לא חושב שכמו 'אשת איש', אבל היו ברבי המכר – אף פעם אני לא מציג את עצמי כסופר.
שלי: האמת שגם אני לא, ומעולם לא הצגתי את עצמי כסופרת.
דאום: אני לא רואה את עצמי עם שחפת בעליית הגג.
שלי: תראה, לא צריך להיות עם שחפת בעליית הגג, אבל אני חושבת שכל מי שכתב ספר יודע שמדובר בסוג של שיעבוד מאוד עמוק. אתה נכנס לתוך זה, אתה חי את זה, אתה מזדהה עם הדמויות, אתה חושב עליהן, הן הופכות להיות חלק מהחיים שלך. אגב, יש עוד דבר שלא מדברים עליו, וזה שלכתוב ספרים זה לא כל כך רומנטי. זה בסוף עבודה נורא קשה, ולפעמים גם משעממת. זה דבר שחברי הסופרים אמרו לי מראש.
דאום: בשלבים המתקדמים, כשאתה עובר על הגרסאות.
שלי: לא רק זה. לפעמים בא פרץ אדיר של יצירה ורעיונות ואתה ישוב וכותב כאחוז אמוק. בשלבים האלה גם באמת לא כדאי לערוך את עצמך כי אלה רגעים שצריך לנצל אותם עד תום ולחזור ולערוך אחר כך. אבל חלק מאוד גדול מכתיבת ספרים, גם אצל סופרים גדולים מאוד, זו פשוט חריצות ועובדת התמדה. זה לשבת הרבה הרבה הרבה שעות ולכתוב.
...
יש המון ספרים שהיו צמתי בחיי, אבל הספר האחרון שקראתי והוא ממש טוב ואני ממש ממליצה לך לקרוא אותו זה ספר של יוסי יונה, חבר כנסת במפלגתי, שהוא גם פרופסור לחינוך. זה ספר חדש שלו שיצא, אגב הוא הוציא במקביל עכשיו גם רומן וגם ספר עיון. את הרומן עוד לא קראתי, אני בטוחה שהוא טוב, אבל ספר העיון שהוא כתב קוראים לו 'סדקים בחומה: המחאה החברתית ושובם של הברונים השודדים'. באמת מדובר בספר יוצא דופן וברמה מאוד גבוהה. בלי רומנטיזציה של המחאה, והוא גם לא על המחאה ממש. הוא משתמש במחאה כאירוע שדרכו הוא מתאר את חלוקת הכוחות בחברה בישראל ובכלל בעולם.
דאום: ספר עיון. זה מתאים לי, אבל את ממליצה לכולם?
שלי: כן, אתה פשוט קורא את זה בנשימה עצורה.
דאום: לא פוליטי...?
שלי: לא. פשוט ספר מעניין. אני בחיים לא המלצתי על ספר משעמם. הוא פשוט ספר נורא מעניין, והוא גם מספר דברים על המחאה שאני לא ידעתי. בלי לעטוף, בלי לאתרג, כולל דילמות מאוד קשות, כולל דברים לא נעימים."

להאזנה לראיון המלא: