שלי על אישור מתווה הגז בקבינט המדיני-בטחוני: "המטרה היא למנוע כל דיון ציבורי או ביקורת בין אם פרלמנטרית או ממשלתית"

9 ביוני, 2015
האזינו:

שלי התראיינה בתוכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל, והתייחסה לכוונה לאשר את מתווה הגז של ראש הממשלה, שמשאיר את המונופול בידיים של יצחק תשובה ונובל אנרג'י ולא מחיל פיקוח על המחירים, במסגרת דיון חסוי בקבינט המדיני-בטחוני. מתוך דבריה:

"שלי: הפירוש הוא צרה ואסון גדול לא רק למשק הגז במדינת ישראל, אלא לכל המכלול של חיינו שיושפע מהמונופול הזה, שהקבינט ככל הנראה מתכנס כדי להכריז עליו. אתה יודע, למי שלא מכיר, ההכרעה הזו של השארת הגז בידי המונופול מבלי להטיל פיקוח על המחירים יש לה השפעות מרחיקות לכת על הכל – על הכנסות המדינה, על יוקר המחייה, על העצמאות האנרגטית, על תעסוקה, על תעשייה, על כל דבר אפשרי. ביום ראשון הולך להתרחש מעשה שהוא פסול מכל וכל – ציבורית, ביטחונית, חוקתית. לכנס את הקבינט המדיני-בטחוני, שמראש הדיונים שלא חסויים – הרי זו המטרה האמיתית. המטרה האמיתית היא למנוע כל דיון ציבורי, להכניס דיון שהוא כלכלי לעילא ולעילא, ומי שמנהל אותו זה האינטרסנטים הכלכליים הגדולים ביותר שגם יתעשרו ככל שרצונם יתממש באותו קבינט מדיני-בטחוני, ולהסתיר לחלוטין את הדיון הזה מעיני הציבור, למנוע כל ביקורת בין אם פרלמנטרית ובין אם אפילו של הממשלה. יש כאן משהו שהוא חציית כל גבול אפשרי. מדובר בנושא עסקי, לא בנושא בטחוני. בוודאי שהביטחון שלנו יושפע מהעצמאות האנרגטית שלנו, אין שום ויכוח על זה, אבל הביטחון שלנו יפגע אם העצמאות האנרגטית שלנו תופקד בידי מונופול פרטי. זה בדיוק העניין.

...
אני חייבת להגיד לך דבר אחד לגופו של אותו כינוס של הקבינט המדיני-בטחוני. אמר כאן אבי (אבי בראלי, הפרשן הכלכלי הבכיר של דה מרקר) ובצדק שהחוק באמת מתיר לשר הכלכלה להשתמש באותו סעיף 52 א' אחרי שהממונה על ההגבלים מכריז על הסדר כובל, כי הוא רואה הסדר כובל, מה לעשות – אז שר הכלכלה יכול בעצם לעקוף את הממונה ולהטיל וטו על ההחלטה שלו. כבר ראינו שר אחד מגלגל ממנו את האחריות לעניין הזה, לצערי, שר האוצר משה כחלון. אני מצפה משר הכלכלה אריה דרעי לא להשתמש בעלה התאנה הזה של הקבינט המדיני-בטחוני, שבשו-שו יגיד 'כן, זה מדיני-בטחוני', ואז דרעי יגיד 'בשו-שו אמרו לי שזה מדיני בטחוני ועכשיו אני עוקף את החלטת הממונה'. כל הקמפיין של דרעי היה חברתי, ואני מאמינה לו שהוא חברתי, שהוא נלחם את מלחמת השקופים – אני מצפה ממנו לעמוד פה, זה המבחן הראשון האמיתי שלו, לעמוד פה ולגונן על הציבור מפני האיטרסים של תשובה ושל נובל אנרג'י שמגובים כל כך בידי ראש הממשלה, ולא לתת במין הכנעה כזו לקבינט להחליט בשבילו ואז להגיד שידיו נקיות כי הקבינט החליט.

צרור: לפחות בהצהרות הראשוניות שלו הוא הלך חזק מאוד עם הכיוון שלך. גם כשהוא אמר שהוא לא הולך להיות חותמת גומי, וגם כשאמר שהוא הולך להתעסק בעניין עד תומו. אנחנו לא יכולים לטעון כלפי הפעולות עד כה, אלא להמשך.
שלי: אני חושבת שגם עד פה הוא היה יכול להיות הרבה יותר אסרטיבי. קרה המקרה והוא שר הכלכלה, והרשות לגבלים עסקיים היא תחת משרדו. יש לו השפעה מרחיקת לכת אגב גם בבחירת המונה הבא על ההגבלים העסקיים. אני הייתי מצפה ממנו להיות הרבה יותר אסרטיבי בדרישה שלו ובהבטחות שלו לדיוויד גילה שישאר כי הוא זקוק לו, ולהבטיח לתת לו גיבוי, ואני לא רואה את הדבר הזה קורה. הייתי מצפה ממנו להיכנס, להפשיל שרוולים ולהתחיל לייצג את הציבור במשרד שהוא עומד בראשו. הדבר הזה לא קרה. ברגע שאדם נבחר לתפקיד בממשלה, ועוד תפקיד שיש לו כזו השפעה מרחיקת לכת על התחום הזה, אנחנו לא יכולים יותר  להסתפק בהצהרות. בסוף יש מבחן ביצוע, ומבחן הביצוע הוא המבחן האמיתי. שוב אני אומרת שהקבינט המדיני-בטחוני, שאנחנו לעולם לא נדע מה נאמר בו – וזה הדבר המחריד כאן, לעולם לא נדע מה נאמר בו – לא יכול לשמש עלה תאנה להפקרת האינטרסים של הציבור."