שלי בכנסת: "רפורמת בריאות הנפש בסיסה בחטא"

10 ביוני, 2015

שלי דיברה בדיון של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בנושא הרפורמה בבריאות הנפש. לצפייה בדבריה המלאים:

תוכן הדברים:

שלי:

אדוני היו"ר, אני אנצל את טוב לבך ואת העובדה שאתה לא יודעת את הנהלים, כי אני גם צריכה לעבור לועדה אחרת. אז תודה וסליחה לחברי המציעים, ותודה שהגשתם את ההצעה הזאת לסדר. זו הצעה לסדר או דיון מהיר?

--

הצעה לסדר

שלי:

קודם כל, זה קרב שאנחנו מנהלים כבר כמה שנים טובות. אני חושבת שיותר משש שנים. בהתחלה סגן השר היה איתנו במאבק נגד הרפורמה בבריאות הנפש, אחר כך הוא שינה את דעתו וזה לגיטימי. אני לא אומרת את זה באופן קנטרני, כי אני יודעת שיש דברים שבהם הוא לא שינה את דעתו ולא אמר שדברים שרואים מכאן לא רואים משם.

הבסיס של הרפורמה הזאת בסיסו בחטא, כי מערך בריאות הנפש היה מערך חיוני ומופלא, עם אתוס, עם עובדים טובים. הייבוש שלו כדי שנוכל להגיד שהמערך הזה לא מתפקד וחייבים להפריט אותו, חייבים להעביר אותו לגוף ביטוחי, הדבר הזה הוא חלק מתפיסת עולם. צריך להבין, זה לא משהו אקראי שקורה במרחב, זה חלק מתפיסת עולם של לייבש את כל מה שהוא ציבורי, לחנוק אותו, לעצור לו תקציבים ואז להגיד: "תראו, העסק לא מתפקד וחייבים או להפריט אותו או להעביר אותו לקופות החולים". אגב, לא מההתחלה דובר על העברה לקופות החולים, שזה מסלול שאפשר לעכל אותו. בהתחלה דובר על הפרטה ממש.
אז לכן צריך לזכור שעכשיו, ואני אגיד את זה בגילוי לב ובצער, הרפורמה יצאה לדרך. הצלחנו לעצור אותה כמה שנים, עכשיו לא הצלחנו. עקפו אותנו בצו ממשלתי אחרי שבחקיקה הצלחנו לעצור את זה. סליחה שאני אומרת את זה, אני לא רוצה לנפץ פה תקוות ומשאלות לב של הרבה אנשים, אבל לעצור את הרפורמה אנחנו לא נוכל כי היא יצאה לדרך. אנחנו נוכל לטייב אותה ולשפר אותה.
ברשותך, אדוני היו"ר, כמה שאלות גם לסגן השר וגם למנכ"ל. כמה סוגיות, ממש באופן מפוזר. אחד, החשש להעדפה של טיפול תרופתי על פני פסיכותרפיה, כי פשוט זה יותר זול ויותר מהיר. איך מתמודדים עם הדבר הזה, ברגע שחברת ביטוח מטפלת בזה, יש לה מאזן של רווח והפסד ואין לה אתוס טיפולי גורף? זה דבר אחד.
דבר נוסף, מה קורה למי שלא מאובחן כפגוע נפש? משבר גירושין, תקיפה מינית, ועוד כל מיני דברים כאלה. לאן הוא מגיע בסוף?
שאלה נוספת, סוגיית התקצוב. על פי הערכות, התקצוב הדרוש הוא בסביבות 550 מיליון שקלים. אני מבינה שהצלחת (סגן השר ליצמן) את הסכום מ-320 ל-420 או 430, אבל האם התקצוב כיום נראה לך מספק?
שאלה כמובן על מעמדם של העובדים – פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מטפלים. מה יהיה? אני לא יודעת, ממי הם יקבלו את השכר מהיום שבו הרפורמה נכנסת לתוקף? איך המעמד שלהם יובטח? איך תנאי השכר שלהם יובטחו? צריך להגיד דבר אחד משמח. ברשות השידור, קודם סוגרים ואז כמובן לא פותחים את הדבר החדש. כאן נאמר לנו שלא סוגרים את מרפאות בריאות הנפש. אז באיזה מתכונת הם יעבדו? מי יהיה הבוס? מי יהיה המעסיק? האם יש משא ומתן? האם מתנהל משא ומתן עם העובדים? האם מעמדם מובטח?
שאלה נוספת, בשולי הדברים, בשעתו מנכ"ל המועצה לשלום הילד, יצחק קדמן, ואני עתרנו יחד לבית המשפט נגד שמירת מאגרי המידע על קטינים שטופלו במערך בריאות הנפש, כדי שזה לא ילווה אותם כל החיים איזה משבר בילדות, כדי שלא יהיה הסימון הזה בתיק שלהם בצבא וכן הלאה.
היו"ר ח"כ אלי אללוף:
שלי, ד"ר קדמן פה, תשאירי לו כמה נושאים.
שלי:
בסדר. אני רק אומר שהעתירה שלנו התקבלה, ועכשיו הכל נמוג, כי לקופת החולים אין מחויבות להשמיד את המאגרים האלה ומחדש אנחנו מתחילים לייצר את הרזומה הזה של הטיפול הנפשי של הילדים.
ודבר אחרון, זו שאלה הרבה יותר רחבה – איך מתמודדים עם כל האתוס הגדול הזה של מרפאות בריאות הנפש? עם העובדה שמורה, יועצת בית ספר הייתה יכולה להתקשר למרפאת בריאות הנפש ולהפנות את הילד. איך כל זה בכלל יענה באמצעות מוקד טלפוני על ידי טלפנים שהם עובדי קבלן? איך מתמודדים עם כל האתוס הגדול הזה של בריאות הנפש? איך אותו מעבירים לקופות החולים?