שלי על שלילת המימון מתיאטראות: "כשרומסים כל עמדה שהיא לא כעמדת השלטון, אנחנו הולכים למחוזות מאוד אפלים"

13 ביוני, 2015

שלי השתתפה במהדורת "יומן" של הערוץ הראשון, והתייחסה לפרשת אורן חזן ולקיזוז שהוחלט לתת לו באופוזיציה, לפרשת רונאל פישר, להצבעה במרכז הליכוד על שיטת הבחירות במפלגה ולנושאים נוספים.

בנוגע לפרשת אורן חזן אמרה: "הגענו למצב שבו ברגע אתה מקבל את החותמת של "לא פלילי" אתה כבר נקי, צדיק גדול, ובכלל לא מופעל העניין של שיפוט מוסרי. אני לא רוצה שמהסיפור הזה אנחנו נצא כאילו הכל בתחום הבליינות והפרחחות, והכל חוקי. יש דבר אחד שצריך לבדל אותו מאחרים ליתר חומרה, והוא הסחר בנשים – אם אכן זה נכון. זנות זה לא מקצוע, זנות זה קורבנות. זנות זה לא סקס, זנות זה אלימות. זה התעמרות בגוף האדם ובנפשו. אני אומרת שאם זה נכון, כיוון שאנחנו מדברים על זנות, אפרופו הפרשה הזו, צריך לבדל את הדבר האכזרי הזה."

בנוגע להצבעה ביום ראשון במרכז הליכוד בנוגע לשיטת הבחירות הפנימיות במפלגה אמרה: "אין שיטה שהיא נקייה מפגמים, אבל באמת בסוף ככל שהגוף גדול יותר, ככל שהבחירות פתוחות יותר, ככה קשה יותר לעשות דילים, קומבינות, להפעיל לחץ. גוף של 100 אלף איש לא יכול להפעיל לחץ כמו גוף של 3000 איש. אני מאוד מקווה, לטובת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית בכלל במדינת ישראל, שלא תתקבל החלטה מזוויעה שבה המרכז מחליט. אני חייבת להגיד שגם אצלנו כמובן השיטות הן פריימריז, ואני יכולה להגיד לך שאין ציר אחד בועידה שהיה רוצה להחזיר את הכוח לועידה או למרכז. יש הכרה מוחלטת בנחיצות של הפריימריז."

באשר להצטרפות לממשלה אמרה: "אני לא מוצאת שום טעם וסיבה להצטרף לממשלה הזאת. לא שמעתי על השלום שעומד בפתח. איכשהו לא יצא לי לשמוע. אנחנו נמצאים כעת בסיטואציה שהיא נורא חזקה מבחינה אופוזיציונית, אם נדע לשמר אותה ולא להניח שטיח אדום בדמות קיזוז לאורן חזן. סיטואציה שבה לממשלה יש רוב של 61 ולאופוזיציה 59 זה חלומה של כל אופוזיציה. מהמקום הזה השמים הם הגבול. יכולה אפילו להיות סיטואציה מסוימת שבה הממשלה הזאת תיפול בגלל אורן חזנים ודומיהם, ולא נלך לבחירות, והנשיא אחרי התייעצות עם הסיעות יחליט שיש אפשרות שמישהו אחר ירכיב ממשלה, והמישהו האחר הזה יהיה יצחק הרצוג. יש סיכוי שהדבר הזה יקרה, וחבל להחמיץ את ההזדמנות הזאת."

בנוגע להחלטותיהם של שרת התרבות מירי רגב ושר החינוך נפתלי בנט לשלול מימון מגופי תרבות אמרה: "יש החלטה במתחם הסבירות. ההחלטה של השרה מירי רגב לא מתקבלת על הדעת. אי אפשר לרדוף אדם לשלישים ולרביעים אחרי תיאטרון אחר שלא קשור בכלל, כי הוא החליט החלטה שיכולה לעצבן אנשים אבל היא זכותו המלאה – לא להופיע במקומות מסוימים. אגב, התיאטרון שהוא מופיע בו לא מחרים את המקומות האלה. לו זה היה תיאטרון מדינתי שמחרים חלקים מוכרים ממדינת ישראל, זה היה סיפור אחר. כאן זו החלטה שהיא ברוטלית, יש בה אלמנט של צנזורה, של נקם, של פגיעה בילדים – יהודים וערבים, בלתי מתקבלת על הדעת. הסיפור של בנט הוא מעורר יותר הזדהות, כי אני לא הייתי רוצה לראות בתוכנית החינוך שום הצגה או יצירה אומנותית שמצדיקה ונכנסת לנימי נפשו של רוצח, של אנס, של טרוריסט, וזה חלק מהתהליך הלימודי. לו אני במקומו לא הייתי, כמובן, נוקטת באף אחד מהצעדים האלה, אבל הצעד של בנט הוא יותר סביר מבחינת ההתנהלות שלו.

...
צריך לזכור את הדבר הבסיסי, שדמוקרטיה זה לא רק שלטון הרוב שברגל דורסנית קובע לכולם מה הם יגידו ומה הם יחשבו. דמוקרטיה זה עוד לפני זה זכויות המיעוט, וכשרומסים את הדמוקרטיה ורומסים כל עמדה שהיא לא כעמדת השלטון, אנחנו הולכים למחוזות מאוד אפלים."

לצפייה בקטעים ערוכים מתוך התוכנית: