שלי בבלוג: "חברות הגז לא יכולות לשאת את המפלה ויוצאות לקרב אגרופים"

3 ביולי, 2015

שלי בבלוג: וישמן ישורון ויבעט. חברות הגז לא יכולות לשאת את המפלה ויוצאות לקרב אגרופים.
גדעון תדמור, יו"ר דלק אנרגיה והאיש הכי קרוב לתשובה, היה זה שזעק בשנת 2001 "התרנגולת עוד לא הטילה ביצי זהב וכבר אתם רוצים לשחוט אותה?!"
וב-2010 "התרנגולת רק הטילה ביצי זהב וכבר אתם רוצים לשחוט אותה?!"
ועכשיו הוא שב וזועק את זעקתו של הקוזק הנגזל.
קוראים לזה: זללנות, גרגרנות, תאוות בצע, גסות רוח, אגואיזם, תאוותנות, חוצפה.
תדמור זועק על "השקרים הבלתי נתפסים" על שיעור הרווחיות שלהם. יש לו, ולתשובה ולנובל בעיה קטנה: המספר 0.5 דולר עלות הפקה ליחידת אנרגיה (כשאנחנו משלמים קרוב ל-6 דולר) פשוט מתנוסס על הדוחות שלהם עצמם.
אז מה עושים? ממציאים שקרים ומלעיטים בהם יחצ"נים בשכר ובהתנדבות.
כן, הם אומרים, באמת זה עולה חצי דולר, אבל ההשקעה בתמר הייתה ארבעה מיליארד דולר!
אז קודם כל, זה שלושה וחצי מיליארד.
שנית, תדמור לא מספר שהמאגר כבר הניב לשותפות הכנסות של מיליארד דולר ב-2013, עוד מיליארד וחצי ב-2014, והשנה הן כבר יחזירו את כל ההשקעה.
ועוד הוא לא מספר שרק 300 מליון מהסכום היו בסיכון, לפני שנמצא הגז.
ועוד הוא לא מספר שהרוב המכריע של הכסף הגיע מהציבור.
ועוד הוא לא מספר שאותו ציבור חוסכים לפנסיה מימן לתשובה בספטמבר 2012 תספורת של 1.4 מליארד ש"ח.
אוקיי? יישרנו קוו? אפשר שוב לחזור לעובדות?
מכאן ואילך, בעשרות השנים הבאות, כל עוד ימשיכו להפיק כל יחידת חום בחצי דולר ולגבות חמש וחצי דולר (שיעלו בהמשך, כי הפיקוח הוא לא פיקוח, ונוסחת ההצמדה עוד תקפיץ את הסכום) הרווח של החברות יהיה אסטרונומי, חסר תקדים בקנה מדה עולמי. ממשאב טבע ששייך למדינה. כשכל שקל הוא על חשבוננו.
דו"ח של פרופ' ג'יימס סמית', מומחה בינלאומי לשווקי אנרגיה, קפיטליסט מטקסס, קבע שהמחיר הסביר ליחידת חום, עם כל השקעות הפיתוח ותנאי האי-ודאות ושאר הבכי והנהי של החברות, הוא 2.5 דולר ליחידת אנרגיה.
זה המחיר שהיה מבטיח להן תשואה יפה (מאוד) בשוק תחרותי. ומומחה אחר, סרג'יו אסקרי האיטלקי, קבע בדו"ח שכתב עבור יו"ר רשות החשמל אורית פרקש (רגולטורית דעתנית ואמיצה שהושתקה והודרה מעיסוק בנושא) כי אם לא תוטל הגבלה על המחירים, העלות העודפת הכוללת לציבור תהיה לא פחות מהמספר הבלתי נתפס של 100 מיליארד ש"ח.
תדמור, הציוני, החושב אך ורק על טובת המדינה (לעומת שמאלנים שמעדיפים ציוץ בטוויטר על טובת המדינה!) כבר הרוויח כ-200 מליון ש"ח בעבודתו אצל תשובה, ואני בטוחה שאני עושה לו עוול כי בפועל זה הרבה יותר.
אבל הכי מביך, והאמת גם הכי מכעיס, זה התיאום המוחלט במסרים בין תדמור לבין שר האנרגיה יובל שטייניץ.
אין הוכחה טובה (ומדכדכת) מזו לכך ששרי הממשלה הם הלוביסטים הכי טובים של חברות הגז.
הנה תשפטו בעצמכם:
שטייניץ: המתווה הוא סביר, אבל קשה מבחינת חברות האנרגיה. הן נאלצו לקבל על עצמן תנאים קשים, הקשים ביותר בכל מדינות ה-OECD.
תדמור: בעבור שותפויות הגז המתווה המתגבש הוא בבחינת הסכם של 'אין ברירה'. נאלצנו להסכים לו. ההסכם כולל עבורנו גזירות קשות וחסרות תקדים בעולם.
שטייניץ: בכריש-תנין אנחנו עושים צעד דרקוני ומחייבים את דלק ונובל, לאחר שהשקיעו שם מאות מיליוני דולרים, למכור את הכל. יגעת ומצאת – תמכור.
תדמור: מכריחים אותנו למכור שלושה מתוך ארבעה מאגרים שגילינו, וזה נראה לכולם בסדר... תגיעו, תזיעו, תשקיעו, ואם תמצאו אנו נאלץ אתכם למכור.
שטייניץ: יש המון פופוליזם, הטעיה והסתה.
תדמור: ההתנגדות נובעת מפופוליזם ומונעת משקרים שמופצים.
שטייניץ: אני מאמין שהציבור מספיק חכם ויודע להבחין בין פופוליזם זול למנהיגות אמיתית, שרואה קודם כל את האינטרס הציבורי ואת טובת הכלכלה הישראלית.
תדמור: יש כאן ממשלה שרוצה לקדם את תעשיית הגז, ובוודאי שיש כאן ראש ממשלה ושר אנרגיה שמבינים את החשיבות הכלכלית והמדינית האדירה של התעשייה הזאת לישראל ולכלל האזרחים.
אז בסוף השבוע עברו אנשיו של תשובה להתקפה אלימה.
מה שאני לא מבינה זה למה הם מבזבזים כל כך הרבה אנרגיה כשיש להם ראש ממשלה, שר אנרגיה וגם לא מעט עיתונאים שעושים את זה בשבילם עוד יותר טוב.
*בפרקים הבאים – הסינכרון המושלם והמביך בין המלים של חברות הגז ובין המלים של כמה עיתונאים
שימו לב, הפגנה מחר - הנה האיוונט בחדר המצב (לחצו כאן).
ביום שלישי – שוב אני מזמינה אתכם לכנסת, לכנס לימוד של המתווה הממשלתי והיערכות להמשך המאבק. מספר המקומות מוגבל, הנה הלינק לאיוונט (לחצו כאן).