"חברות הגז מכופפות את המדינה - ובסוף הכל על חשבוננו"

3 ביולי, 2015

שלי התראיינה בתוכנית "שישי בחמש" עם אורי לוי ברשת ב', והתייחסה לחוק ההסדרים שעתיד להיות מובא לכנסת בקרוב, למאבק על הגז, לירי מרצועת עזה ולעניינים פוליטיים נוספים.

על חוק ההסדרים אמרה:

"לוי: חוק ההסדרים הוא לא שיטה לרוחך, אבל אם יש שם דברים טובים תרימי יד בעד?

שלי: קודם כל, אני לא יודעת מה יש בו. ראיתי מסיבת עיתונאים, אבל הוא לא הוצג על שולחן הכנסת, זה ספר עב כרס שיש בו המון חוקים והמון רפורמות מרחיקות לכת. אם מישהו רוצה שאני אעשה את תפקידי ברצינות וש-120 ח"כים שהציבור משלם את משכורתם והם מחויבים לציבור ילמדו את כל מה שיש בו באופן יסודי, ישמעו מומחים, יבדקו אופציות, יבדקו עלויות כספיות, משמעויות של זה על כל מיני אוכלוסיות – זה חייב לעבור במסלול החקיקה הנורמלי. חוק ההסדרים, אורי, אתה בטח יודע מתי הוא הומצא. הוא הומצא כשהכלכלה הישראלית התרסקה בתוכנית הייצוב שהוביל שמעון פרס בשעתו, לפני יותר מ-30 שנה. לא הייתה ברירה, היינו במצב חירום כלכלי וחברתי ולכן הומצאה החוברת הקטלנית הזו. מאז ממשלות התאהבו בחוברת הזו, ובמקום להעביר דברים בחקיקה רגילה בוחרים בדרך הזו, שהיא רמיסת הכנסת, רמיסת הדמוקרטיה, מבטיחה חפיפניקיות, מייצרת סתם רוב קואליציוני שאין בו היגיון, ולמה? הרי אנחנו כבר אמרנו ולא פעם אחת שאם יהיו דברים טובים אנחנו נצביע בעדם. כבר הצבענו בעד אחד החוקים של כחלון בכלל בלי למצמץ. אפילו לא צריך לעקוף אותנו בברוטליות, כי אני חושבת שהכנסת הזו היא כנסת עניינית והאופוזיציה היא אופוזיציה עניינית. אני קוראת לשר האוצר להעביר את הדברים הטובים שלו בחקיקה רגילה.
לוי: את אומרת שזה רק כי הכי נוח והכי קל.
שלי: ברור. הרי אפשר גם בכלל לסגור את הכנסת, לפזר אותה. אולי בכלל לפזר על עוד גופים דמוקרטיים. לסגור את התקשורת, לסגור את בית המשפט. זה נורא קל, פשוט מחליטים החלטה. השרים, אגב, לא יודעים. שלא יהיו אי הבנות, אורי. לשרים אין מושג מה כתוב בחוק ההסדרים. אולי הם עברו על הפרק שנוגע למשרדם. אבל ראבק, אתם יושבים שם כאנשים שמתווים את המדיניות של המדינה. הבערות הזו, חוסר הידע, החפיפניקיות – זה דבר שהוא לא רציני, לא בסדר, לא דמוקרטי ולא פייר כלפי המצביעים שלנו."

על מאבק הגז אמרה:

"לוי: מה המטרה בסופו של דבר? להשיג אספקה או להשיג דרך נאותה? מה יותר חשוב?

שלי: זה פשוט לא עומד בסתירה. זה אחד השקרים הרבים שמופצים בנושא הגז. אין שום סתירה בין אותה מהירות לבין להסדיר את שוק הגז לעשרות השנים הקרובות כך שהוא לא ישלט בידי שותפות שהיא מונופול וכך שהמחירים יהיו נורמליים כדי שנוכל להינות מהאוצר הזה.
לוי: יכולה להיות סיטואציה שהחברות לוקחות את זה לבית המשפט, והנה האספקה תקועה פה ושם בסיטואציה הזו.
שלי: היא תקועה בכלל שהשותפות לא עומדת בתנאי החוזה שלה. על פי תנאי החוזה הם היו צריכים גם להניח צינור שני בתמר, שאגב זורם ממנו גז, הכל בסדר, מספיק לצרכי המשק הישראלי ל-15 השנים הבאות וגם לייצוא לירדן ולרשות הפלסטינית, לכן גם בכלל אין דחיפות בסוגיית הכמויות. צינור שני בתמר, לפתח את לוויתן – את כל הדברים האלה החברות מחויבות על פי שטר החזקה שלהן. וכאן מתפאר לנו שר האוצר במסיבת עיתונאים שהוא השיג שב-2019 יתחילו לפתח את לוויתן, אבל בשטח החזקה כתוב שזה ב-2018. אז למה אתם לא כופים? אתם מדינה, אתם ריבון. אמר נכון השר לאיכות הסביבה, הוא אמר: 'מי מנהל משא ומתן? מה, המדינה היא שותף עסקי של נובל ושל דלק?' המדינה היא הריבון, היא קובעת! וכאן יש שני קליינטים, שלא מתחרים אחד בשני חלילה, הן שותפות אחת, שפשוט מכופפים את המדינה וגורמים לראש הממשלה ולשרים לעבוד בשבילם כאילו היו הלובסיטים שלהם. ובסוף הכל הכל על חשבוננו."

בהמשך התייחסה גם לעובדה ששותפים רבים מצטרפים באחרונה למאבק. מתוך דבריה:

"כשאתה חוצב באבן ואתה לבד, חייבים מכפילי כוח. אין דבר שהוא יותר נכון ויותר מתגמל מלראות נושא שכל הזמן צעקת: 'נו, קדימה, בואו איתי!' ופתאום כולם באים, זו תחושת סיפוק מאוד גדולה וזה גם מכפיל כוח, צריך לזכור את זה. גם במאבקים הקודמים על הגז היו לי שותפים – גם גפני (ח"כ משה גפני), גם מי שהוא היום נשיא המדינה רובי ריבלין היה שותף, גם פרופ' אבישי ברוורמן. אי אפשר לעבוד לבד בקרב כזה. אחת המשימות המרכזיות היא להביא כמה שיותר שותפים.

לוי: גם אם את הקרדיט לוקח יושב ראש המפלגה שלך, בוז'י הרצוג?
שלי: זה כבר היה עניין של חוסר טעם, להוציא הודעה לעיתונות שבה הוא מודה לכולם שהצטרפו אליו בקרב. זה כבר חוסר אלגנטיות, זה לא קשור לעניין עצמו.
לוי: הגדרה מעניינת, חוסר אלגנטיות.
שלי: חוסר אלגנטיות וגם מנהיגות. אני חושבת שמנהיגות זה לדעת לפרגן לאנשים שסביבך שהם חברים במפלגתך ולא לקחת קרדיט כי זה יוצא קצת קטנוני ופתטי אפילו."

לבסוף, התייחסה גם לירי כמה שעות קודם מרצועת עזה:

"שלי: זה הרגע להכיר תודה על כך ולהבין את המשמעות העמוקה של השלום עם מצרים, אותו שלום שהושג לפני עשרות שנים. אנחנו רואים את מצרים עכשיו נוהגת ביד מאוד קשה ותקיפה באותם ארגונים רצחניים וקיצוניים. אנחנו רואים את הפירות של אותו שלום שוב ושוב שבים אלינו, עם כל חילופי המשטרים, הדרמות והסערות. אנחנו יודעים ששיתוף הפעולה גם עם הדרג הצבאי וגם עם הדרג המדיני במצרים הוא מאוד עמוק עם רמה מאוד גבוה של אמון, ושיתוף הפעולה הזו טוב שימשך.

לוי: במילים אחרות, טוב שמצרים שם.
שלי: בהחלט טוב שמצרים שם. היא מאוד תקיפה, היא נוהגת יד קשה, היא משתפת איתנו פעולה בכל דבר ועניין. אין לנו אלא להודות על כך וגם אולי להושיט סיוע במידת הצורך."

לצפיה בראיון המלא: