שלי על העברת מנהל התכנון למשרד האוצר: "עוד מאותו אימפריאליזם מוכר של האוצר"

15 ביולי, 2015

שלי נאמה במליאה במסגרת דיון על העברת מנהל התכנון למשרד האוצר, והתייחסה להעברת הסמכויות כ"שגיאה קשה מאוד" והוסיפה כי "והאימפריאליזם הזה, ההשתלטות של האוצר על מינהל התכנון, מבטיחה לנו נסיגה של עשרות שנים לאחור, במקום שנהיה חלק ממשפחת העמים, אותה משפחה שלוקחת בחשבון תכנון סביבתי ועוד מרכיבים רבים מאוד בבואה לבנות בית."

לצפייה בנאום המלא:

תוכן הנאום המלא:

גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, העברת מינהל התכנון למשרד האוצר מזכירה לי את תוכנית 100 הימים של יובל שטייניץ, שהוא הגיש בשעתו לראש הממשלה נתניהו מייד אחרי הבחירות – נדמה לי שאלה היו הבחירות הקודמות – והיה בה סעיף אחד סהרורי במיוחד, הוא נועד לפתור את בעיית הדיור, והיה כתוב בה, באותה תוכנית 100 ימים משפט כמו – אין לי אותו לפני, אבל פחות או יותר כך – קום והתהלך בארץ, ואם תראה פיסת אדמה והיא תמצא חן בעיניך, תוכל פשוט לפנות למינהל מקרקעי ישראל ולהגיד שאתה רוצה לבנות עליה, ותקבל. הכול בשם אותה דחיפות ואותו רצון, רצון כן ואמיתי, באמת להביא מזור לאחת הבעיות החמורות ביותר שאנחנו חווים כאן כחברה וכמדינה, והיא בעיית קורת הגג לראשנו, אותה זכות כל כך בסיסית.

ויש לנו עוד ועוד מהחומרים האלה, עוד ועוד מההמצאות הגרנדיוזיות שלא מתחברות בסוף למציאות. העברת מינהל התכנון למשרד האוצר זה עוד מאותו הדבר, עוד מאותו אימפריאליזם מוכר של האוצר. אפשר לראות את זה בוועדות הכנסת; מגיע נציג האוצר, הוא מבין בחינוך יותר מאנשי החינוך. מגיע נציג משרד האוצר, הוא מבין בבריאות יותר מאנשי הבריאות.

שלא לדבר על החמדנות התמידית של משרד האוצר את קופת הביטוח הלאומי – גם את זה הם רוצים אצלם. ועכשיו את מינהל התכנון? איזה ריכוז של עוצמה מטורפת יש כאן, בלי שאף אחד, אגב, בקצה מבטיח לנו באיזושהי צורה שיהיה שם דיור זול כתוצאה מריכוז אותה עוצמה מטורפת.

מה עם כל הדברים שמינהל התכנון מתעסק בהם? מה עם תעסוקה? מה עם מסחר? מה עם תשתיות תחבורה? מה עם תשתיות אנרגיה, סביבה, בריאות הציבור? איזשהו חזון סביבתי, חזון לאומי בבנייה – על זה אחראי מינהל התכנון. דיקטטורה מוחלטת של האוצר. הרי אם אנחנו הולכים על-פי השיטה הזאת של דחיפוּת לבנות מהר מהר מהר – אגב, הצורך הזה לבנות מהר, בלי העברת מינהל התכנון למשרד האוצר אושרו 70,000 דירות בכל שנה, בלי אותו פטנט מיוחד.

אם זה העניין וזה האינסנטיב, בואו תבנו מהר מהר דירות מקלקר ודירות מקרטון, או – בלי להיסחף יותר מדי עם הדימוי – תבנו סלאמס, מהר מהר, בלי תכנון, בלי איכות סביבה, בלי גני-ילדים, בלי מקורות תעסוקה. מהר מהר, בכל מקום. לשם זה מוביל.

כמה רפורמות כבר שבענו וספגנו בשנים האחרונות: הפרטת הקרקעות, רפורמת המרפסת, רפורמת הפרגולות, רפורמת התכנון, חוק הווד"לים, ועדת טרכטנברג עם קריטריונים לדיור בר-השגה, שהייתה כלא-הייתה. זוכרים את ההבטחה של ראש הממשלה למנות את כחלון ליו"ר מינהל מקרקעי ישראל ערב הבחירות? כדי שהוא יעשה רפורמה בדיור כמו שהוא עשה בסלולר, כך אמר ראש הממשלה. אז הנה, זה חוזר אלינו עכשיו בדלת האחורית.

העברת מינהל התכנון לידי האוצר היא שגיאה קשה מאוד מאוד. ואני מפצירה בחברי הקואליציה לא להצביע כאן כאיש אחד למען הצעד הזה. גם אם אנחנו מחבבים את שר האוצר משה כחלון, וגם אם הוא אדם חביב ונחמד, וגם אם אנחנו מאמינים בכנות כוונותיו, סוגיות פרסונליות הן בטח לא המענה לשינוי כל כך כל כך דרמטי במבנה התכנון במדינת ישראל. והאימפריאליזם הזה, ההשתלטות של האוצר על מינהל התכנון, מבטיחה לנו נסיגה של עשרות שנים לאחור, במקום שנהיה חלק ממשפחת העמים, אותה משפחה שלוקחת בחשבון תכנון סביבתי ועוד מרכיבים רבים מאוד בבואה לבנות בית. תודה רבה.