"לא יכול להיות שנסייע לנתניהו לעשות עוד מאותה מדיניות כושלת שהביאה אותנו עד הלום"

16 ביולי, 2015
האזינו:

שלי התראיינה בתכונית "חמש" עם בן כספית והילה קורח ברדיו ללא הפסקה, והתייחסה לפוסט שהעלתה מוקדם יותר היום בעניין הסתייגותה מהתייצבותם הרצוג ולבני לימינו של נתניהו בעניין הסכם הגרעין האירני. מתוך דבריה:
"שלי: אופוזיציה זו אופוזיציה. אתה נמצא באופוזיציה כשהציבור לא בחר בך להיות בממשלה ואתה מעמיד אלטרנטיבה לממשלה, אבל זו לא הסיבה העיקרית בכלל. גם אני באופוזיציה יודעת להיות אופוזיציה אחראית. אנחנו מפלגה ציונית, גדולה, יודעת לתת גיבוי. בצוק איתן, למשל, נתנו גיבוי נרחב לראש הממשלה מול דני דנון ובנט שתקפו אותו מימין. זה לא זר לי לשתף פעולה עם קואליציה, אבל כאן מדובר בשגיאה כל כך עמוקה וקולוסאלית של ראש הממשלה, שמתנפצת לנו בפנים – אותה אגדה שבנסיעותיו הרבות לוושינגטון, בחזית הלעומתית שהוא פתח מול אובמה, בהעלבה התמידית של הממשל, בהזדהות המופרזת עם הרפובליקנים, בנקיטת עמדה פוליטית לגבי הפוליטיקה של אמריקה. אם מישהו חשב אי פעם שבסוף יהיה איזה קסם ובסופו אנחנו נמנע את ההסכם, אז לא רק שההסכם קם ונהיה לנגד עיננו אלא שאנחנו מודרים ממנו לחלוטין, אין לנו מושג מה קורה שם, הממשלה שלנו לומדת עליו מאתרים באינטרנט, אין לנו נגישות לאמריקאים. הסיטואציה הזאת היא סיטואציה שהיא מאוד לא טובה ומזיקה לביטחון ישראל. לא יכול להיות שאנחנו נסייע לנתניהו לעשות עוד מאותו הדבר, מאותה מדיניות כושלת שהביאה אותנו עד הלום.
קורח: אני קוראת את הפוסט הזה ואני מרגישה שהביקורת יותר מופנית כלפי הרצוג ולבני מאשר כלפי ראש הממשלה. את אומרת שהם מתייצבים באופן מוחלט לימינו של נתניהו ומבקרת את היעדר האופוזיציה באופן מוחלט. יש משהו שאנחנו צריכים לדעת עליו?
שלי: ממש לא, הילה. אני חושבת שזה קצת עושה עוול לדברים שכתבתי. אגב, לא רק כתבתי אותם, גם אמרתי אותם אתמול בוועדות הכנסת וגם בפורום מצומצם של חברי ועדת החוץ וביטחון של סיעת המחנה הציוני שהתכנסו. זה לא שהבלחתי פתאום עם איזה סטטוס. אני מדברת על זה מאתמול, אני מנסה לשכנע. אני חושבת שאותה התייצבות משותפת מול המצלמות של הרצוג ולבני הייתה שגויה עניינית, אבל רוב הפוסט הזה שכתבתי מוקדש באופן נחרץ מאוד לבנימין נתניהו. אולי אפשר לספור שתי שורות שמתייחסות להתייצבות שלנו. המדיניות של נתניהו היא שגויה מאוד.
קורח: השאלה אם יש קשר לשמועות שמתחילות על התקרבותו של יו"ר מפלגתך לראש הממשלה והסיכויים לגבי כל מה שקשור לכניסה לממשלה.
שלי: המצג שנוצר, כל השמועות האלה פתאום עלו וכולם עוסקים בזה בין היתר בגלל ההתייצבות הזו לצידו של נתניהו, שמיהר כמובן לחבר חיבוק דוב ולהגיד שתלמידיו של ז'בוטינסקי ותלמידיו של בן גוריון צריכים להתאחד ועוד לשפוך שמן על מדורת השמועות. אני לא חושבת שהדבר הזה מתרחש. האמת היא שגם שאלתי את הרצוג והוא אמר לי שזה פשוט לא נכון ושבפגישתו עם נתניהו שלשום הנושא הפוליטי לא עלה בכלל אלא רק הנושא המדיני. אני גם באמת מאמינה שיש יותר סיכוי שליברמן יחבור לממשלה מאשר שאנחנו נחבור לממשלה. אני חושבת שרמת השמועות סביב זה היא הרבה יותר גבוהה מהדבר האמיתי.
כספית: אני רוצה לחזור לעניין עצמו. נדמה לי שגם סירבת לחתום על איזה מסמך בוועדת החוץ והביטחון שנותן גיבוי למדיניות נתניהו. זה נכון?
שלי: נכון.
כספית: היית היחידה שם?
שלי: לא, היו עוד כמה וכמה נכנעו ללחץ החברתי והכללי כדי חס וחלילה לא להצטייר כמי שבעת חירום לא מתייצבים לצד הקונצנזוס. אני חושבת שזו לא המטרה של ועדות הכנסת, ליצוק מים על ידיו של ראש הממשלה. בדיוק ההפך, להציג גישה שהיא יותר ביקורתית ולעומתית. אני חושבת שלא היה נכון. אגב, לא הייתי מתעסקת בזה בכלל ולא הייתי מדברת על זה אלמלא לצערי דלפה מוועדת החוץ והביטחון רשימת מי שחתם ומי שלא חתם. אני לא מדברת על מה שמתרחש בתוך כתלי הועדה, כנהוג. צר לי שזה קרה, אבל משזה קרה אני אומר שאני חושבת שזה היה לא נכון להוציא הודעה תומכת בראש הממשלה ביום כזה שיש בו ויכוח מהותי, ענייני, שנובע מהשקפת עולם. זה ויכוח לגיטימי.
קורח: אפשר לשאול מה את חושבת שצריך לעשות עכשיו? ראש הממשלה אומר שההסכם הוא עוד לא עניין מוגמר, אבל השאלה היא מה עושים עכשיו ואיך משקמים את היחסים עם ארצות הברית ואת היכולת שלנו לדעת מה בדיוק קורה.
שלי: משקמים באופן דחוף את היחסים שלנו עם הממשל האמריקני. כדי לשקם את היחסים האלה בטח אי אפשר שוב, מה שאמרתי קודם, לעשות עוד מאותו הדבר ולהתחיל נסיעות מוטרפות לוושינגטון וניסיונות שכנוע של הקונגרס. זה דבר, אני אגיד במפורש, שאסור לעשות אותו, גם כי אין לו שום תוחלת. נגיד שהיה איזה סיכוי שיהיו שני שליש בקונגרס נגד וטו של הנשיא האמריקאי, שכבר הודיע שהוא מתכוון להטיל את הוטו הזה. אז הייתי אומרת טוב, לשיטתם של מי שמוכנים לעשות הכל הכל הכל בשביל למנוע – אז בסדר. אבל אין סיכוי שזה יקרה, זה חלום באספמיה.
קורח: אז מה כן?
שלי: רגע, אני אומרת מה כן. מה כן זה גם מה לא. זאת אומרת, אל תעשו דברים שיחבלו בהחזרת היחסים התקינים עם הממשל למסלול. זה מה כן. קודם כל צריך איך לא להסלים את היחסים עוד יותר. בוודאי שלפתח שיח שהוא אינטימי, שיח של בעלי ברית, עם הממשל ולא להמשיך את המתקפה הזאת. זה קודם כל."