מי צריך תעודת פטריוטיות מנתניהו?

17 ביולי, 2015

הסכם איראן: להתנער מההיסטריה ומחזונות ההשמדה של נתניהו, ולא לשת"פ אתו בשגיאותיו וכשלונותיו! לא צריכים ממנו תעודת פטריוטיות. רגע של נחת: החוק להעדפת טקסטיל תוצרת הארץ נכנס לספר החוקים. בנק הפועלים ושרגא בירן: שיחלבו אחד את השני, העיקר ש 6000  עובדי מגה ניצלו בינתיים – ומי שמתאגד לא מפחד. עדכונים מזירת הגז, עוד מלה על אברה מנגיסטו, ובואו תתפקדו עכשיו 

 

איראן. לא להיות שותפים להיסטריה ולא לחזק את מי שהביאנו עד הלום. האסטרטגיה של נתניהו בנושא איראן נכשלה כישלון מהדהד, ואני לא מזדהה עם גישתם של הרצוג ולבני שמתייצבים עכשיו לימינו ללא תנאי ומחזקים את אותה אסטרטגיה ממש שהביאה אותנו עד הלום. זה ממש, אבל ממש הזמן, להיות אופוזיציה נוקבת.

 

ההליכה של נתניהו על הראש של נשיא ארה"ב ברק אובמה, ההתערבות הבוטה בפוליטיקה האמריקאית, הזיקה הגלויה והגסה לרפובליקנים, הנאום בקונגרס שנרקם מאחורי גבו של הבית הלבן. כל אלה היו כישלון מוחלט.

 

כן, אני יודעת שיש רבים שרואים בזה הפגנת פטריוטיזם. אבל פטריוטיזם הרי אמור להיות למען המדינה, נכון?... אסור לנו לעבוד אצל נתניהו כשהוא שוגה שגיאה כל כך חמורה. יכול להיות שזה מתקבל טוב בציבור כרגע אבל לנו יש חובה לעשות את הדבר הנכון.

 

אין שום הכרח ומאוד לא רצוי לעמוד בסטנדרטים השגויים והפופוליסטיים של נתניהו למיהו פטריוט, ולהציג לפניו תעודות לאהבת המדינה. לא הוא יחלק לנו ציונים. אפשר פשוט  לעשות את הדברים הנכונים למען המדינה ולמען אזרחיה. גם כשזה לא הכי פופולרי. 

 

מה הדבר הנכון לעשותו, קצת לגופו של ההסכם, מדוע הקרב על הקונגרס הוא שגוי, ובכלל לסטטוס המלא בעניין זה, הקליקו כאן, ולפוסט באתר - על התמונה הזאת שממחישה מאוד את שגיאת הענק של נתניהו, שאנחנו משלמים עליה עכשיו:

 

ראיונות בעניין הזה בגל"צ אצל ירון דקל ועמית סגל, וברדיו ללא הפסקה אצל בן כספית והילה קורח.

 

כאן במשדר המיוחד באולפן ערוץ 2, מייד בבוקר פרסום ההסכם: 

 

אצל אורלי וגיא בערוץ 10:

 

ובערוץ 1 ב"הערב בשש" עם אמיר אבגי: 

 

כאן עוד קצת תקשורת, ועוד רדיו ביומן הצהריים של רשת ב' עם רן בנימיני, בגל"צ ב"חמש בערב" עם טל לב-רם בגלי צה"ל, וברדיו ירושלים בתוכניתו החדשה של יורם מרציאנו.

 

רגע של הנאה וסיפוק השבוע, כשחוק הטקסטיל הבטחוני שלי עבר קריאה שניה ושלישית ונכנס לספר החוקים. זה חוק שמחייב את הצבא, המשטרה ושב"ס לרכוש מדים ושאר מוצרי טקסטיל בארץ – גם אם ההצעה הישראלית במכרז יקרה עד 50% ממחיר ההצעה מחו"ל.

 

אני עושה בייביסיטר צמוד לחוק הזה. הפעם הראשונה שחוקקתי אותו היתה ב – 2010, הממשלה הסכימה אז לחוקק אותו לארבע שנים בלבד. כשפג, ב – 2013, הצלחתי לחוקק אותו שוב. בנט, שהיה שר כלכלה, הסכים להעביר אותו לשנתיים בלבד. עד אז, הוא אמר לי, אני אדאג ליצור מקומות עבודה חלופיים ל 1200 העובדים שהחוק יצר להם מקומות עבודה בפריפריה. לא התווכחתי אתו.

 

עכשיו פג תוקפו שוב, מקומות עבודה חלופיים אין, וגם הפעם נאלצתי (וגם הצלחתי) לחוקק אותו מחדש. לחמש שנים של שקט. "חוק מצויין", אמרו הפעם השרים בועדת שרים לחקיקה. "למה שלא נעשה חקיקה ממשלתית במקום החוק שלך?" סבבה, אמרתי להם. אבל עד שתעשו את זה, בואו נחוקק אותו בדחיפות עכשיו כחוק פרטי שלי, כי אם זה לא יקרה מהר העובדים יאבדו את פרנסתם. השבוע, כשהחוק עבר פה אחד במליאה,  הודיתי במליאה לשרים, ולכל מי שהיו שותפים ועזרו לי בהליך החקיקה – והם באים מכל קצוות הקשת הפוליטית. הנה תקשורת, והנה נאום התודה:


 

צירי ועידה – בואו לועידה ביום א' בשעה 17:30 באולם גשר, שד' ירושלים 9, תל אביב-יפו. קודם כל כי יהיה כיף לראות אתכם, להפגש ולדבר - לפני, בזמן ואחרי. שנית, בועידה אמנם לא יעלו נושאים שנויים במחלוקת, אבל יש עניין אחד שצבר תאוצה, והוא בחירת הנהלת קרן קיימת לישראל ובחירת היו"ר שלה. בועידה תועלה הצעה שצירי הועידה, אתם, ולא גוף מצומצם – יבחרו את יו"ר קק"ל. אני בעד. בעד שקיפות ובעד בחירה בגופים כמה שיותר רחבים שממזערת את היכולת לקומבינות. טל האריס ויוסי שאול צירי הועידה מחתימים על עצומה למען העניין, צירפתי את שמי בשמחה. בעצומה הם מסבירים הכל.


 

מגה. "הבנקים הזבלים האלה אנחנו עוד נהרוג אותם" הדברים האלה לא נאמרו בהפגנת זעם מול בנק, אלא מפיו של אביגדור קפלן, יו"ר מגה, מנהל כונס ודירקטור על של גדולי הגופים בסקטור הפרטי. זה היה אחרי שבוע דרמטי מאוד, שבו היו כינוסי נושים (ספקים, בנקים, משכירי נדל"ן) שהתבקשו לגבות את ההסכם לפריסת חובות שיאפשר לרשת לחיות, לעובדים לעבוד, ולספקים להתפרנס. הם כמובן התכתשו בינם לבין עצמם, מי יוציא מהכיס יותר ומי ישחרר יותר אשראי. זה מה שצייצתי בטוויטר על הדברים של קפלן:

 

פיטורי 6000 עובדים הם מגה פיגוע. ואכן זה הדבר היחיד שעומד לנגד עיני יחד עם העובדה שעוד מאות ספקים, יצרנים, וחקלאים קטנים ובינוניים על  אלפי עובדיהם יפגעו גם הם. ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, התכנסה, לבקשתי, לדיון חרום שיזמתי יחד עם טלי פלוסקוב מכולנו ואילן גילאון ממרצ. הנה הדברים שלי:

 

וכאן אצל אורלי וגיא בערוץ 10, יחד עם פרופ' עוזי רבי והעיתונאי דן מרגלית:

 

6000 זה לא מספר זה בני אדם. במהלך כל השבוע קראתי לנושים ובראשם בנק הפועלים להגיע להסדר (שהושג בסוף). כאן לסטטוס שלי בפייסבוק ולפוסט באתר הקליקו כאן על תמונת העובדים מפגינים מול ביתו של בעל השליטה שרגא בירן:

 
לא מפחדים, מתאגדים. ואם מישהו היה צריך עוד הוכחה לחשיבותה העצומה של העבודה המאורגנת, הנה היא כאן בסיפור מגה. ההסכם להמשך קיומה שנחתם השבוע כנגד כל הסיכויים, ועם הרבה אנחות כאב ותלונות של גופים חזקים מאוד, שחלקם רצו בנפילתה, לא היה בא לעולם בכלל אם לעובדים לא היה ועד. העובדים האלה, שעובדים קשה ומרוויחים מעט, היו כבר מזמן ברחוב אלמלא היו מאורגנים. אבל יחד, מאורגנים, עם הכוח של ההסתדרות והעומד בראשה, אבי ניסנקורן – עם נציג מטעמם בהנהלה – ירון זליכה – קרה הלא יאמן. 
 

וכאן ברשת ב', "בחצי היום" עם יובל גנאור, על התקציב, על מאבק הגז, על מגה, וגם כל הנימוקים למה עונש מוות הוא דבר נתעב, פסול, ולא מועיל.

 

מאבק הגז. עתרנו השבוע לבג"צ, בתביעה להאריך את הזמן שניתן לציבור להעיר הערות על מתווה הגז. סד הזמנים והמגבלות שהוטלו על הציבור, אמרנו לבג"צ, מופרכים ביחס לזמן ולכוח האינסופיים שקיבלו חברות הגז. הנה העתירה שכתבו ומובילים עורכי הדין גלעד ברנע וחגי קלעי. שותפים אתי לעתירה יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל, ח"כ תמר זנדברג, הפורום הישראלי לאנרגיה, עמותת צלול והתנועה לאיכות השלטון. השופט נועם סולברג הורה למדינה לנמק בתוך יומיים מדוע לא תענה לבקשתנו, והנה התשובה המקוממת שנתנה לבית המשפט. נחכה להחלטה, וכמובן שאעדכן אתכם. כאן פוסט באתר על העתירה ותקשורת.
 

היוהרה, הזלזול של מנכ"לי חברות הגז. וכאן אני חייבת לשתף אתכם בשני מפגני יוהרה וזלזול של מנכ"לי נובל ודלק, ביני זומר וגדעון תדמור. זה היה בישיבת ועדת כלכלה שכינס איתן כבל לפני שבוע וחצי, ולא הספקתי להביא לכם אותן בניוזלטר הקודם. למתעניינים במאבק הגז, לצפות ולהבין עם מי אנחנו מתמודדים. לדברים של ביני זומר מנכ"ל נובל אנרג'י בישראל הקליקו כאן:

 

לצפיה בדברי גדעון תדמור, מנכ"ל דלק קידוחים:

 

רפורמה רעה. העברת מנהל התיכנון למשרד האוצר, על פי דרישתו של שר האוצר משה כחלון, היא בשורה מאוד לא טובה למרות שהיא עשויה להיראות ככה. הנה כל הנימוקים, בנאום במליאה:


 

כשאנשים טובים עושים דברים רעים. על אברה מנגיסטו שנמצא בידי החמאס אחרי שחצה את הגדר וצעד לעבר עזה. בשבוע שעבר שלחתי לכם את הניוזלטר לפני שהפרשה הותרה לפרסום. בפייסבוק כתבתי: "לשמוע את נציג ראה"מ ליאור לוטן מדבר עם משפחתו של אברה מנגיסטו ולמות מבושה.
בשיחה הזאת, עם המשפחה החרדה והדואבת, נשברים שיאים של ניכור והתנשאות על מי שהוא סבור שהם נחותים מכדי לקבל יחס של כבוד ואנושיות. 
כואב לומר זאת, אבל לו משפחת מנגיסטו היתה משפחה לבנה ומבוססת, שבנה נמצא בידי החמאס בדיוק באותן נסיבות, הוא לא היה מעז לדבר אליהם באדנותיות מאיימת שכזאת. בלי שום קשר לנסיבות המקרה עצמו, ישראל 2015 לא יכולה להכיל גזענות מהסוג הזה. ברוטאלית, זחוחה, לא מודעת לעצמה.

ענת שלנו, מתעדת בעקביות כל הפגנה בארץ. בהפגנה האחרונה נגד הגזענות כלפי ישראלים ממוצא אתיופי, ועוד כשהסיפור היה אסור לפרסום, היא צילמה את אחד המפגינים לובש חולצה עם שמו של אברה מנגיסטו:

 

במהלך השבוע, ונוכח הסערה שהתעוררה, ליאור לוטן התנצל בכנות ומעומק לבו, ראש הממשלה ביקר את משפחת מנגיסטו בביתה, והמון חברים טובים של ליאור לוטן, שרבים מהם אנשי תקשורת ונציגים מובהקים של האליתה, קמו לגונן עליו ולספר איזה אדם נפלא ומקסים הוא, איזה עוול נעשה לו, וכמה הוא רחוק מגזענות.

לא מכירה את לוטן, אבל בהחלט מאמינה שכל השבחים האלה נכונים. אלא שזה בדיוק העניין. כשאנשים רעים עושים דברים רעים זה צפוי. וממילא החברה מגנה אותם ויודעת שהם לא חלק מהשיח המוסרי המרכזי.

אלא שחולי של חברה לא נמדד במעשיהם של האנשים הרעים. בדיוק ההיפך. כשאדם טוב מבטא גזענות כזאת כבדרך אגב, אין עדות קשה מזו לכך שמדובר בנגע מושרש, שהוא חלק בסיסי ועמוק של החברה. לכן זה לא מנחם אותי שלוטן הוא איש טוב. בדיוק ההיפך. 

 

כמעט לפני סיום, דרור רפאל בטורו במעריב (אותי זה הצחיק):

 

 

כמו בכל סוף שבוע, סטטוס של מתפקד חדש, הפעם רותם הרשקוביץ:

 

אז תודה רותם, ותודה איציק היקר, ולכל המתפקדים והפוקדים. התפקדו ופקדו עכשיו כאן וזה יהיה החיזוק הכי משמעותי שתוכלו להעניק לי בכל המאבקים הרבים שקראתם עליהם בניוזלטר הזה, ובכלל. 

 

אם אתם לא מסתדרים – כתבו לי ל-hitpakdutshelly@gmail.com שאתם רוצים להתפקד, יחד עם שם וטלפון, ואנחנו נחזור ונפקוד אתכם בטלפון. אם התפקדתם היום או לאחרונה, אנא העלו סטטוס על זה, יחד עם הלינק:  https://www.shelly.org.il/mifkad, כתבו למה התפקדתם, וקראו לחברים שלכם לעשות את אותו הדבר. מי שלא בפייסבוק שיכתוב לכאן. תודה!

 

שבת שלום,

 

שלכם,

 

שלי