בשל תוחלת החיים הגדלה, כוח העבודה מזדקן והוא לא יהיה בר קיימא בטווח הארוך. ישנם גם מקרים רבים של עובדים בעלי כישורי יתר לעבודתם ואינם רוצים לפרוש.
הממשלה צריכה ליישם גיל פרישה שיהיה גמיש מספיק כדי לענות על הצרכים של שני הצדדים.
ישנן סיבות רבות לכך שמעסיק ירצה להעסיק עובד לאחר גיל פרישה. אחת הסיבות העיקריות היא שהם רוצים להרחיב את הידע והניסיון שלהם על ידי העסקת מישהו שכבר עבד בתעשייה במשך זמן רב.
סיבה נוספת היא שהם רוצים להכשיר את העובדים שלהם, דבר שניתן לעשות על ידי העסקת אדם בדימוס. אדם זה יכול לספק תובנות חשובות לגבי התרבות וההיסטוריה של החברה.
הסיבה השלישית היא שזה יכול לעזור לחברות בתכנון הירושה, שהיא דרך להבטיח שיהיו מספיק עובדים מיומנים למקרים בהם עובדים הנוכחיים יוצאים לפנסיה או עוזבים את החברה לעבודה אחרת.
חברות צריכות לשים לב לכך שלעובדים הפורשים עשוי להיות ידע וניסיון רב שיכולים להיות בעלי ערך לחברה. אין לראות בגמלאים נטל אלא כהזדמנות לצמיחה.
חברות מסוימות מעדיפות להעסיק עובדים מבוגרים יותר מכיוון שהם מנוסים יותר וכבר יש להם סט של מיומנויות שיכולות להיות שימושיות עבור החברה. עם זאת, אחרים חושבים שהעסקת עובדים מבוגרים אינה רעיון טוב מכיוון שהם עשויים לא להיות פרודוקטיביים כמו עובדים צעירים יותר.
המפתח להעסקת עובד לאחר גיל פרישה הוא להיות ראש פתוח וגמיש. אם אתה לא, אז אתה הולך לפספס איזה כישרון גדול.
אם למועמד יש את הכישורים הדרושים לתפקיד והוא רוצה לעבוד, אז זה לא משנה מה גילו. הגיל לא צריך להיות פקטור כשזה מגיע להעסקת מישהו.
ישנה טעות נפוצה שאנשים שפורשים לא צריכים לעבוד. זה לא נכון. אנשים רבים מגלים שהם עדיין יכולים להיות מאוד פרודוקטיביים ובעלי ערך גם אחרי שהם יוצאים לפנסיה.
פרישה היא תקופה חשובה בחייו של אדם מכיוון שהיא נותנת לו את ההזדמנות לעשות דברים שאולי לא הצליחו לעשות בזמן העבודה. לדוגמא, פנסיונרים רבים נוקטים בתחביבים או בעבודות התנדבותיות, שניהם טובים לבריאותם הנפשית ולרווחתם.
העסקת מישהו שפרש יכול להועיל לחברות וגם ליחידים עצמם. לגמלאים יש לרוב ניסיון רב יותר מעובדים צעירים יותר, מה שאומר שהם עשויים להיות טובים יותר במשימות מסוימות, או שיש להם יותר ידע על ההיסטוריה והתרבות של החברה. הם גם עשויים להיות מוכנים יותר לקחת על עצמם משרות פחות תובעניות כמו הדרכה או הכשרת עובדים חדשים מכיוון שהם לא צריכים הכנסה גבוהה כדי לשמור על אורח חייהם.
מעסיק לא יכול להעסיק עובד לאחר גיל פרישה.
אסור להעסיק עובד לאחר גיל הפרישה.
ישנם מעסיקים רבים אשר מגייסים אנשים לאחר גיל פרישה. הסיבה לכך היא המחסור בעובדים מיומנים בכוח העבודה. המעסיקים נהנים מהעסקת פנסיונרים מכיוון שהם יכולים לחסוך בעלויות הכשרה ופיתוח, שלרוב גבוהות עבור עובדים חדשים. יתרה מכך, לגימלאים יש יותר זמן להתמקד בעבודה שלהם ואין להם התחייבויות משפחתיות.
היתרון העיקרי של פנסיונרים הוא שהם יכולים ליהנות מעתיד כלכלי בטוח עם הכנסה קבועה והטבות כמו ביטוח בריאות. זה גם עוזר להם לשמור על עצמאותם ולהישאר פעילים בקהילה תוך שמירה על עיסוק בעבודה.
אנשים חיים יותר, וזה אומר שגם הם עובדים יותר. פנסיונרים מוצאים את עצמם במצב שבו הם רוצים להמשיך לעבוד אך לא מוצאים עבודה. הם צריכים דרך לשמור על כישוריהם חדים ולהישאר בקשר עם כוח העבודה.
כאן נכנס לתמונה הרעיון של גיל פרישה. חלק מהחברות שינו את המדיניות שלהן וכעת מאפשרות לעובדים לפרוש בגיל 65, אך עדיין עובדים במשרה חלקית או מלאה לפי הצורך. זוהי דרך מצוינת עבור פנסיונרים לשמור על כישוריהם מעודכנים ולהרוויח קצת כסף נוסף מבלי לקחת על עצמם את הלחץ של עבודה במשרה מלאה.
גיל פרישה הוא מספר שבו אנו משתמשים כדי להגדיר מתי עובד הגיע לנקודה שבה הוא לא אמור לעבוד יותר. יש אנשים שמאמינים שצריך להוריד את המספר הזה כדי לאפשר לאנשים לעבוד כמה זמן שהם רוצים, בעוד שאחרים חושבים שצריך להעלות אותו כדי שמעסיקים יוכלו לקבל החלטות מושכלות יותר לגבי מי הם שוכרים.
על מנת שחברות יפיקו את המקסימום מהעובדים שלהן, חשוב להן להבין כיצד העסקת מישהו לאחר גיל פרישה יכולה להועיל להן.
הדבר החשוב ביותר שיש לקחת בחשבון הוא האם לאדם יש את הכישורים הדרושים או לא. הסיבה לכך היא שאולי יש סיכוי שהאדם יצטרך ללמוד מחדש כמה מיומנויות, אם הוא לא בקיא בהן.
הדבר השני שחשוב לקחת בחשבון הוא האם לאדם יש מספיק ניסיון בתחום עבודתו. הסיבה לכך היא שאם הם עובדים הרבה זמן, אז הם יידעו יותר מה צריך לעשות ואיך דברים צריכים להיעשות מאשר מישהו שזה עתה התחיל לעבוד.
לבסוף, עלינו לחשוב גם אם האדם רוצה לעבוד שוב או לא. אם הם מעוניינים לעבוד שוב, אז יש סיכוי טוב שהם ייהנו מהעבודה שלהם ויעשו אותה היטב.
גיל הפרישה אינו חקוק בסלע. זה משתנה בהתאם למדינה, וזה גם שונה בהתאם לענף. לדוגמה, בארצות הברית, רוב האנשים פורשים בגיל 65. עם זאת, במגזר הפיננסי, רוב האנשים פורשים בגיל 55 או 60.
במדינות רבות כמו הודו ויפן, אין מגבלת גיל פרישה לעובדים. הדרישה היחידה היא שהם יהיו מסוגלים לבצע את עבודתם ביעילות וביעילות.
