העלאת גיל הפרישה היא נושא שנוי במחלוקת. יש אנשים שחושבים שזה לא הוגן להכריח מישהו לעבוד יותר ממה שהם רוצים בעוד שאחרים מאמינים שזה יעזור לאנשים לחיות חיים טובים יותר בגיל מבוגר.
העלאת גיל הפרישה היא נושא שנוי במחלוקת. האוכלוסייה הכללית חלוקה בנושא זה. יש אנשים שחושבים שמועיל להעלות את גיל הפרישה, בעוד אחרים טוענים שזה יהווה חיסרון לחברה כי יהיו פחות אנשים שעובדים ותורמים לחברה.
גיל הפרישה הועלה ל-67 שנים במדינות רבות. הסיבה לכך היא שעם הזדקנות האוכלוסייה, מספר האנשים המסוגלים לעבוד הולך ופוחת, והדבר העלה את שיעורי האבטלה.
יש הסבורים שהעלאת גיל הפרישה תפגע במשק. הם מאמינים שזה יגדיל את שיעורי האבטלה ויקטין את צמיחת התוצר. עם זאת, היו מחקרים אשר מראים כי העלאת גיל הפרישה אינה משפיעה לרעה על צמיחת התמ"ג, אלא היא יכולה להביא למעשה לעלייה בצמיחת התמ"ג בשיעור של עד 0.3%.
בארצות הברית, גיל הפרישה הממוצע גדל בהדרגה. גיל הפרישה הממוצע היה 65 ב-1990, וכיום הוא 67.
הצעת החקיקה תעלה את גיל הפרישה ל-68 עד 2027. ההצעה כוללת גם העלאה של שנה של גיל הקצבה המלאה של הביטוח הלאומי מ-67 ל-68 עד 2028.
מדיניות זו תעזור לשמור על ביטוח לאומי ממס עבור הדורות הבאים.
הרעיון להעלות את גיל הפרישה קיים כבר זמן רב. תוחלת החיים בארצות הברית גבוהה מאי פעם, ואנשים חיים יותר. העלאת גיל הפרישה תעזור לספק יותר כספים לביטוח לאומי ולמדיקייר.
גיל פרישה גבוה יותר יועיל גם לאנשים שרוצים להישאר עובדים אבל לא יכולים בגלל שהם מבוגרים מדי. זה נכון במיוחד בתעשיות עם רמה גבוהה של עבודה פיזית, כמו ייצור או בנייה.
העלאת גיל הפרישה הייתה נושא לוויכוח רב בשנים האחרונות. אנשים רבים מאמינים שיש להעלות את גיל הפרישה כדי לעזור לאנשים לחסוך יותר כסף וליצור חברה בת קיימא יותר.
הרעיון להעלות את גיל הפרישה אינו חדש. הפעם הראשונה שהיא הוצעה הייתה ב-1942 על ידי כלכלן בשם ג'ון מיינרד קיינס. הוא האמין שעדיף שאנשים יעבדו זמן רב יותר ויפרושו מאוחר יותר, בניגוד לפרוש מוקדם יותר ולעבוד פחות.
בשנת 2013 העלתה ממשלת יפן את גיל הפרישה מ-60 ל-65 לנשים ומ-65 ל-67 לגברים. הם עשו זאת כי הם רצו לעזור לעצור את הצטמקות האוכלוסייה שלהם וגם כי הם רצו להגדיל את התמ"ג שלהם לנפש על ידי הגדלת שיעורי הפריון בקרב אזרחיהם המבוגרים.
כדי ששינוי המדיניות הזה יצליח, צריכה להיות תמיכה הן מצד המעסיקים והן מצד העובדים כאחד.
לא מספיק שמעסיקים רק רוצים עובדים פרודוקטיביים
העלאת גיל הפרישה היא אחת השאלות השנויות במחלוקת בעולם העבודה. יש הרבה טיעונים בעד ונגד הנושא הזה. נדון בשני הצדדים ונראה מה יש להם לומר.
אנשים רבים מאמינים שהעלאת גיל הפרישה תהיה רעיון טוב כי זה יעזור לאנשים לחיות חיים ארוכים יותר ובריאים יותר, אבל אחרים טוענים שזה יהיה מוריד מהיתרונות שלהם.
גיל הפרישה הוא נושא חשוב בעולם כיום. יש הרבה צדדים שונים לטיעון הזה, אבל יש אחד שבולט במיוחד.
בארצות הברית, גיל הפרישה גדל בהדרגה מאז 1935 כאשר הוא נקבע לגיל 65. הנימוק מאחורי עלייה זו היא שאנשים חיים יותר ממה שחיו בעבר והם גם מסוגלים לשמור על עצמם בריאים לתקופה ארוכה יותר.
זה אומר שהם יכולים לעבוד במשך זמן ארוך יותר של חייהם וזה גם אומר שיש להם יותר זמן לחסוך כסף לפנסיה. זהו אחד הטיעונים הפופולריים ביותר להעלאת גיל הפרישה מכיוון שאנשים יוכלו להמשיך לעבוד ולא יצטרכו לדאוג לחסוך מספיק כסף לשנים האחרונות שלהם.
העלאת גיל הפרישה היא נושא פוליטי שנדון שנים רבות. מטרת מאמר זה היא לדון ביתרונות ובחסרונות של העלאת גיל הפרישה.
היתרונות של העלאת גיל הפרישה הם כדלקמן:
1) זה יעזור לצמצם את הגירעון בביטוח הלאומי,
2) זה יעזור להפחית את שיעורי האבטלה,
3) זה יגדיל את הפרודוקטיביות, ו
4) זה יהיה משתלם יותר למעסיקים.
החסרונות של העלאת גיל הפרישה הם כדלקמן:
1) אנשים עלולים לחיות זמן רב מהצפוי ואין להם מספיק כסף לפרוש בעצמם, 2) ייתכן שאנשים לא יוכלו למצוא עבודה בגלל המגבלות הפיזיות שלהם או חוסר הניסיון שלהם, 3) ייתכן שתהיה ירידה בהיצע העבודה עקב לאנשים שיוצאים לפנסיה מוקדם מכפי שהם צריכים בגלל שהם לא יכולים להרשות לעצמם להמשיך לעבוד, 4) עלולה להיות עלייה באפליה של עובדים מבוגרים בגלל שהם נתפסים פחות פרודוקטיביים, 5) עובדים מבוגרים
בקרב המומחים ישנה הסכמה כללית שיש להעלות את גיל הפרישה. גיל הפרישה עומד כיום על 67 שנים וארבעה חודשים לילידי 1960 עד 1964. הוא יעלה בהדרגה ל-67 שנים ושמונה חודשים לילידי 1955.
הטענה היא שאנשים חיים חיים ארוכים ובריאים יותר, ולכן הם צריכים להיות מסוגלים לעבוד יותר זמן. אבל יש גם טיעונים אחרים נגד העלאת גיל הפרישה – לאנשים שעובדים 30-40 שנה לא יהיה מספיק זמן לחסוך מספיק כסף כדי לפרוש בעצמם.
נטען כי יש להעלות את גיל הפרישה על מנת להפחית את הנטל הכלכלי על הצעירים ולדאוג למערכת פנסיה בת קיימא יותר.
העלאת גיל הפרישה לא רק תגביר את קיימות מערכות הפנסיה, אלא גם תעניק איכות חיים טובה יותר לגמלאים.
הרעיון להעלות את גיל הפרישה אינו חדש. הפעם הראשונה שהוצעה הייתה בדו"ח של הוועדה הלאומית לרפורמה בביטוח הלאומי בשנת 1983. בדו"ח שלהם הם הציעו העלאה הדרגתית של גיל הפרישה מ-65 ל-67 עד 2027.
בשנים האחרונות התקיימו דיונים רבים על העלאת גיל הפרישה מ-65 ל-67. הדיון הבולט ביותר היה ב-2017 כשהנשיא טראמפ הציע תוכנית לביטוח לאומי הכוללת העלאת גיל הפרישה מ-66 ל-67 עד 2032 ו העלאת מס הכנסה לבעלי שכר גבוה יותר.
