משק המים בישראל ניזון ממקורות מים טבעיים ומלאכותיים. מקורות המים הטבעיים העיקריים הם אגם הכינרת, נחלים, מי התהום, אקוויפר ההר ואקוויפר החוף, הם מספקים קרוב ל-40% מצריכת המים במדינה. מקורות המים המלאכותיים ממלאים תפקיד חשוב במשק המים המקומי, הם כוללים את מתקני התפלת מי הים (מים מותפלים) ומתקני ההתפלה של מי הקולחים. כדאי לדעת כי היקף צריכת המים בישראל, נכון לשנת 2016, עמד על 346 מיליון מטר מעוקב, כ-40% מהמים הופנו לצרכנים הביתיים וכ-55% מהמים משמשים לחקלאות והיתר משמשים לתעשייה ולשימושים נוספים. צריכת המים לנפש ממשיכה לעלות לכן המדינה משקיעה משאבים רבים בניהול משק המים ובטכנולוגיות חדשניות ומתקדמות לטיהור מי ים ומי קולחים. במשרד הבריאות טוענים כי איכות מי הברז גבוהה וכדאי לשתות אותם, אך הציבור הישראלי מעדיף להשקיע במערכות שונות לטיהור מי הברז או לשתות מים מבקבוקים.
משבר המים בישראל
ישראל היא מדינה חצי מדברית המתמודדת זה שנים עם משבר מים מתמשך עקב מיעוט משקעים והידלדלות של מקורות המים הטבעיים, בעיקר מי תהום ומקורות של מים עיליים. כדי להתמודד עם משבר המים ועל מנת להבטיח את המשאב החשוב לתושבי המדינה, ישראל מקימה מתקני התפלה חדשים כדי להגדיל את היצע המים. בתהליך ההתפלה המים מוזרמים בלחץ מבעד לממברנה ייעודית שתפקידה לסנן את הנוזל ולאפשר רק למולקולות המים הקטנות לעבור דרכה, והממברנה עוצרת ומסלקת מהמים את המולקולות הגדולות יותר של מלחים ומינרלים המומסים במים. סינון המלחים והמינרלים גורם למים להיות תפלים והם חסרים במינרלים ובחומרים נוספים הנחוצים לגוף האדם. הציבור בישראל מעוניין לשתות מים בריאים, צלולים וטעימים יותר, על כן התפתחה תעשייה שלמה העוסקת בפיתוח מערכות טיהור מים ביתיות ותעשייתיות, ויש מגוון מערכות ביתיות לטיהור מי השתייה כמו מיני ברים, מתקן סינון תת כיורי, מערכות סינון המותקנות בסמוך לשעון המים, קנקנים ועוד. המים בישראל נחשבים לקשים ורבים טוענים כי האיכות שלהם ירודה ואינה משתווה לאיכות מי הברז במדינות המערב המפותחות. מי השתייה המגיעים לברזים בבית מלאים באבנית ומכילים חיידקים, חול, מתכות רעילות, שאריות של חומרי הדברה ומזהמים אורגניים שונים. הבעיה למעשה היא באיכות הצנרת הביתית וחשוב לזכור כי משרד הבריאות מבצע בדיקות מיקרוביולוגיות וכימיות באופן שוטף ולכל אורך שרשרת אספקת המים.
הטיפול במים השתייה בישראל
ישראל היא מדינה מתקדמת מאוד בכל הנוגע לטכנולוגיות טיהור מים ולניהול יעיל ונכון של משק המים. המים המסופקים ממקורות טבעיים הם לרוב נקיים וכמעט ואין צורך לטפל בהם. בדרך כלל מסננים את המים מחומרים מומסים שונים כדי להפוך אותם לראויים לשתייה ולשימושים ביתיים נוספים כמו הדחת כלים וכביסה. גם מי האקוויפר נקיים וצלולים, אך יש לחטא ולסנן אותם מחיידקים ואצות. המים המותפלים עוברים כמה שלבי טיהור וסינון, החל מסינון מכני להסרת לכלוכים ורכיבים שונים, דרך חיטוי בכלור וכלה בהובלת המים דרך ממברנות ייעודיות להסרת מלחים, מינרלים, מתכות וזיהומים שונים. במתקני התפלת מי ים משתמשים בטכנולוגיית האוסמוזה ההפוכה, והמים עוברים תהליכי טיהור נוספים כדי להשביח אותם ולהפוך אותם לראויים לשתייה. ראוי לציין כי על פי משרד הבריאות ורשות המים, איכות המים בישראל לרוב אינה נופלת מאיכותם במדינות ה-OECD. תשתיות המים הישנות והלקויות במדינות מזרח אירופה פוגעות באיכות מי השתייה בבית לכן רבים שותים מים מינרלים ומשתמשים במתקנים ביתיים לטיהור המים, אך במדינות המערב המים בברזים נחשבים לאיכותיים, וניתן למלא בקבוקי מים בברזיות הציבוריות ובבית ללא חשש ממחלות ומנזקים לבריאות האדם.
