בעשורים האחרונים חל שינוי משמעותי בתפיסה של אנשים לגבי מוגבלות. בעבר אנשים עם מוגבלות נתפסו כחסרי יכולת ותלויים באחרים לצרכיהם היומיומיים. אך כעת, אנשים עם מוגבלות נתפסים כאינדיבידואלים בעלי יכולות וכישורים שונים שיש להכיר בהם ולהתאים אותם.
השינוי בתפיסת המוגבלות נובע בעיקר מהגידול בטכנולוגיה שסייעה בשיפור איכות החיים של אנשים עם מוגבלות. ישנה גם עלייה במודעות לנושאי מוגבלות ויותר הזדמנויות לחינוך שהובילו לשינוי זה.
אנשים עם מוגבלות יכולים כעת לחיות באופן עצמאי וליהנות מחייהם כמו כולם בגלל השינויים הללו.
ההשלכות החברתיות והכלכליות של מוגבלות הן משמעותיות עבור יחידים, משפחותיהם וקהילותיהם. בארצות הברית, כאחד מכל חמישה מבוגרים בני 65 ומעלה סובל ממוגבלות. מוגבלות שכיחה יותר בקרב מבוגרים מאשר בקרב מבוגרים יותר מכיוון שחלק מהנכויות מתפתחות עם שינויים הקשורים לגיל בגוף.
ההשלכות החברתיות והכלכליות של מוגבלות הן משמעותיות עבור יחידים, משפחותיהם וקהילותיהם. בארצות הברית, כאחד מכל חמישה מבוגרים בני 65 ומעלה סובל ממוגבלות. מוגבלות שכיחה יותר בקרב מבוגרים מאשר בקרב מבוגרים יותר מכיוון שחלק מהנכויות מתפתחות עם שינויים הקשורים לגיל בגוף.
חקר הנכות הכללית לאחר גיל פרישה הוא תחום מחקר חשוב. תהליך ההזדקנות יכול להשפיע על הבריאות הנפשית והפיזית של אנשים. זה בתורו יכול להוביל לירידה בתפוקה, מה שמשפיע על איכות החיים של הפרט.
חלק זה ידון בכמה היבטים שיכולים להוביל לנכות כללית לאחר גיל פרישה, וכן כמה פתרונות אפשריים לבעיות אלו.
מוגבלות היא מגבלה של תפקוד. זה יכול להיות פיזי, נפשי או חושי. מוגבלות היא נושא מורכב המשפיע על אנשים במובנים רבים. הוכח כי לאנשים עם מוגבלות יש סיכון מוגבר לפתח דמנציה ומחלת אלצהיימר.
גיל הפרישה הוא הגיל שבו מי שזכאים להטבות פרישה או שאינם חייבים עוד בלימודי חובה אינם חייבים עוד לעבוד. גיל הפרישה משתנה במדינות ובתרבויות שונות, אך בדרך כלל הוא נקבע לגיל 65.
נמצא שכאשר אנשים פורשים מעבודתם הם חווים פעמים רבות קשיים בבריאותם הנפשית וברווחתם עקב אובדן קשר חברתי ופעילות מכוונת. קשיים אלו בולטים יותר עבור אותם אנשים עם מוגבלות שלא תכננו מראש את האירוע הזה על ידי פיתוח מקורות חלופיים של משמעות ומגע חברתי בחייהם לפני פרישתם מעבודתם.
פרישה היא תקופה שבה אנשים אמורים ליהנות מחייהם, אבל עבור פנסיונרים רבים, זו תקופה שבה הם הופכים לנכים.
בארצות הברית, כ-20% מהאנשים מעל גיל 65 הם נכים. רוב הלקויות הללו נובעות ממחלות כרוניות כמו סוכרת או מחלות לב.
אנשים עם מוגבלות מתקשים לעיתים קרובות לבצע משימות שפעם היו קלות עבורם. הם עשויים להזדקק לעזרה בפעילויות יומיומיות כמו כביסה או התלבשות. הם עשויים גם להזדקק לסיוע מאחרים בדברים כמו להיכנס ולצאת מהמיטה או אכילה ושתייה.
הנכות השכיחה ביותר בקרב מבוגרים היא דלקת פרקים. דלקת פרקים עלולה לגרום לכאב ונוקשות במפרקים, מה שמקשה על התניידות בקלות. זה יכול גם לגרום לקושי בביצוע משימות שגרתיות כמו מטלות הבית או טיפול בילדים ובנכדים.
המונח "נכות" משמש בהקשרים שונים וניתן לפרש אותו אחרת. לדוגמה, חוק האמריקנים עם מוגבלות מגדיר נכות כליקוי פיזי או נפשי המגביל באופן מהותי פעילויות חיים מרכזיות אחת או יותר.
אדם יכול להיחשב נכה אם יש לו ליקוי, פיזי או נפשי, המונע ממנו לבצע משימות מסוימות.
ברוב המקרים, מוגבלויות אינן גלויות לאנשים אחרים ואנשים עם מוגבלות עשויים שלא תמיד להזדהות כנכים.
מוגבלות היא מצב שעלול להשפיע על בריאותו הפיזית או הנפשית של מישהו. זה יכול להיות מצב לכל החיים או כזה שמתפתח בהמשך החיים.
גיל פרישה הוא הגיל שבו זכאי עובד להפסיק לעבוד וליהנות מהטבות הפנסיה שלו. גיל הפרישה שונה ממדינה למדינה, אך לרוב הוא נופל בין גיל 55 ל-65.
המדור נכות כללית לאחר גיל פרישה מכסה את נושא הנכויות שעלולות להתרחש לאחר גיל הפרישה, כגון ליקויי ראייה ודמנציה.
הצעד הראשון יהיה זיהוי הנכות. השלב השני יהיה לקבוע האם הנכות היא מצב ארוך טווח. אם כן, אז ייתכן שלא ניתן יהיה להגיש תביעה לביטוח לאומי לקצבת נכות.
בארצות הברית, מוגבלות היא מונח המשמש לתיאור אדם שאינו יכול לעבוד עקב מצב רפואי. זה יכול להיות זמני או קבוע, וזה יכול להשפיע על כל קבוצת גיל.
גיל הפרישה הוא נקודת הזמן שבה אדם מפסיק לעבוד כדי ליהנות משנות הפרישה שלו. גיל הפרישה של אדם משתנה בהתאם לעיסוקו ולמדינת מגוריו.
הצעד הראשון שיש לעשות כשבוחנים את נושא הנכות הוא להסתכל על סוגי הליקויים השונים. הנפוצים ביותר הם פיזיים, תחושתיים ואינטלקטואלים.
מוגבלויות פיזיות עשויות לכלול פרפלגיה או קוואדריפלגיה, עיוורון או חירשות, או קטיעה של גפה. מוגבלויות חושיות עשויות לכלול עיוורון או חירשות. מוגבלות אינטלקטואלית עשויה לכלול הפרעה על הספקטרום האוטיסטי או תסמונת דאון.
השלב השני הוא לזהות את גורמי הסיכון ללקויות אלו בחיי היומיום שניתן לשנות על ידי שינוי הרגלים והתנהגויות. גורמי סיכון אלה כוללים השמנת יתר ועישון, המגבירים את הסיכון למחלות לב, סרטן ושבץ; צריכה מופרזת של אלכוהול; שיטות מין לא בטוחות; חוסר באימון; לחץ דם גבוה; וסוכרת.
נכות לאחר גיל הפרישה יכולה להיות תוצאה של מחלה פיזית או נפשית. המחלה יכולה להיות מצב כרוני שקיים כבר שנים וכעת מחמיר. זה יכול להיות גם תוצאה של תאונה שהותירה את האדם נכה לצמיתות.
הלקויות השכיחות ביותר אצל אנשים שפנסים הם לקויות שמיעה, ראייה וניידות. עם זאת, מוגבלויות אלו יכולות לכלול גם בעיות נפשיות כגון דיכאון וחרדה אשר עלולות להוביל לבידוד חברתי ובדידות.
המאמר עוסק באתגרים העומדים בפני אנשים עם מוגבלות לאחר פרישתם. הוא מדבר על כמה מהסיבות לאתגרים הללו וכיצד ניתן להתמודד עם האתגרים הללו.
המאמר מתחיל בתיאור הקשיים העומדים בפני אנשים עם מוגבלות בעת פרישתם. לאחר מכן המחבר ממשיך לדבר על איך ניתן לטפל בקשיים הללו ומהם חלק מהפתרונות.
